תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיצמוץ (שיחה | תרומות)
מיצמוץ (שיחה | תרומות)
שורה 18:
באוקטובר [[1915]] נחנכה המסילה האורכית בטקס חגיגי. רכבת מיוחדת יצאה מ[[דמשק]] דרומה וב[[תחנת הרכבת נחל שורק]] (נקודת הפיצול של [[מסילת הרכבת לירושלים]] מן המסילה האורכית) עלו עליה אישים רמי-מעלה, וביניהם המפקד הטורקי העליון [[ג'מאל פאשה]], קצינים בכירים של [[צבא האימפריה הגרמנית]] ו[[צבא האימפריה העות'מאנית]] ו[[קונסול דיפלומטי|קונסולים]] [[אירופה|אירופאיים]]. עם הגעתם לתחנת באר שבע שקושטה בדגלי [[האימפריה העות'מאנית]], עברו דרך "שער כבוד" והשתתפו בטקס רב-רושם שכלל מסדר צבאי, תזמורת וקהל רב. כמו כן, נישאו כמה נאומים ונערכה תפילה לשלומו של [[סולטאן|סולטאן האימפריה]]. היינריך מייסנר, מהנדס המסילה, זכה לקבל מדליה על פועלו.
 
התחנה בבאר שבע נבנתה כתחנה ראשית ברשת המסילות העות'מאנית ב[[ארץבארץ ישראל|פלשתינה-ארץ ישראל]]. לכן נבנו בה בית נתיבות, מבנה למנהל תחנה, [[מגדל המים (באר שבע)|מגדל מים]] לקטרים, בית מלאכה לקטרים. לתחנה הגיעו כמויות גדולות של אספקה וכוח אדם במשך שנתיים שבהן השתוללה [[מלחמת העולם הראשונה]], ובכך סייעה ל[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] ול[[האימפריה הגרמנית|גרמנים]] להחזיק את קו החזית מול חיילי [[מדינות ההסכמה]] באזור [[סיני]]. [[באר שבע]] הפכה למרכז צבאי גדול ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה במהלך שנות המלחמה. רוב המתיישבים בה היו ערבים מ[[חברון]] ומ[[עזה]], אך גם עובדי הרכבת ומניחי המסילות - שהיו ברובם יהודים - היגרו אליה.
 
===המשך המסילה דרומה===