היפוכונדריה – הבדלי גרסאות

'''היפוכונדריה''' או '''חרדת בריאות''' היא חשש מופרז ממחלותמ[[מחלה|מחלות]] ועיסוק [[טורדנות כפייתית|כפייתי]] בנושא הבריאותה[[בריאות]]. היפוכונדריה מאופיינת בבחינה עצמית מתמדת של הגוףה[[גוף]], חשש עז מכל סימפטום[[תסמין]] פיזי, שולי ככל שיהיה (למשל עייפות, שינוי במשקל או [[כאב ראש]] קל), ו[[פחד]] כי הוא מעיד על [[מחלה כרונית]] או סופנית [[מחלה סופנית|סופנית]].<ref>Kring A.M. et. al. 2007. Abnormal Psychology. 10th ed. USA: Wiley </ref>. חלק מההיפוכונדרים חוששים ממחלה ספציפית או מתמקדים בסימפטומיםבתסמינים ספציפיים, ואצל אחרים הדאגה אינה מוגבלת לנושא מסוים, הם חוששים ממגוון מחלות ושמים לב לכל סימפטוםתסמין גופני שיכול להעיד לדעתם על בעיה רפואית.

חלק מהאנשים עם חרדת בריאות מבקרים בתדירות גבוהה אצל רופאים[[רופא]]ים כדי לקבל אישור לכך שבריאותם תקינה. אולם לעיתים הם אינם מאמינים לדברי הרופאהרופאים ומחפשים חוות דעת שנייה או דורשים בדיקות נוספות. גם אם האישור שניתן מהרופא מרגיע אותם, הרגיעה היא קצרת טווח, והדאגות, באותו נושא או באחר, חוזרות במהרה. כמו כן, היפוכונדרים רבים חווים [[חרדה]] בעת בדיקה רפואית, כך שלחץש[[לחץ דם|לחץ הדם]] שלהם עולה, מצב הנקרא [[תסמונת החלוק הלבן]], כך שתוצאות בדיקות לחץ דם יכולות לצאת לא תקינות למרות שאין בעיה בפועל. חיפוש האישורים אינו מוגבל לרופאים; וחלקםחלק מהאנשים עם היפוכונדריה מאתרים לעיתים תכופות לאנשיםאצל סביבםאנשים אתבסביבתם מצבםבעיות במצבם הפיזי, ומבקשים אישור שבריאותם תקינה. בצד השני יש היפוכונדרים נמנעים, העושים כמיטב יכולתם להימנע מאזכורים של מחלות, נמנעים לגמרי מביקור אצל רופאים ועריכת בדיקות חיוניות ומדיבור על הנושא, מחשש שהחרדה תתגבר או שאנשים לא יקחו אותם ברצינות. שני קצוות אלו עלולים להוביל לפגיעה בבריאות –: ביקורים תכופים אצל רופאים עלולים להוביל לבדיקות וטיפולים מיותרים ואף מזיקים, והימנעות מבדיקות ורופאים יכולה להוביל להזנחה של בעיות ממשיות.

מקור המושג היפוכונדריה מ[[יוונית]] : "היפו" שפירושו מתחת, ו"כונדרוס" שפירושו [[סחוס]]. כיוון שלפי תפיסת הרפואה היווניתה[[יוון העתיקה|יוונית העתיקה]], סוגים מסוימים של כאבים נגרמו עקב הפרעות ב[[איבר|איברים]] אשר בסמיכות לסחוסל[[סחוס]] של הצלעותה[[צלעות]], המילה היפוכונדריה שימשה לתיאור [[כאב בטן|כאבי בטן]] בלתי מאובחנים.

*ככל הנראה יש השפעה למסרים בנוגע לבריאות שהאדם ספג מסביבתו, ולמחלות ומקרי מוות במשפחה, על התפתחות חרדת בריאות. אנשים רבים עם חרדת בריאות גדלו בבית בו הייתה התמקדות מופרזת על סימפטומיםתסמינים פיזיים ודאגה מהם <ref> Hypochondriasis." CareNotes. Thomson Healthcare, Inc., 2011. Health Reference Center Academic. Retrieved April 5, 2012. </ref>, או נחשפו למחלות או מוות של אנשים קרובים. ישנם אנשים שחרדת הבריאות מתפרצת אצלם כשהם מתקרבים לגיל בו אדם קרוב נפטר ממחלה, כשהם חוששים שהם יחלו באותה מחלה.

*יתכןייתכן וקיים מרכיב [[גנטי]] בחרדת בריאות. לא נמצאה שכיחות גבוהה במיוחד של היפוכונדריה אצל קרובי משפחה של היפוכונדרים, אך השכיחות של [[הפרעת חרדה כללית]] ו[[הפרעה סומטופורמית|הפרעות סומטופורמיות]] אחרות גבוהה מהממוצע .<ref> Fallon BA, Qureshi, AI, Laje G, Klein B: Hypochondriasis and its relationship to obsessive-compulsive disorder. Psychiatr Clin North Am 2000; 23:605-616. </ref>. לעומת זאת, נמצאה שכיחות גבוהה של חרדת בריאות והפרעות סומטופורמיות אחרות אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם [[הפרעה טורדנית כפייתית]] .<ref> Bienvenu OJ, Samuels JF, Riddle MA, Hoehn-Saric R, Liang KY, Cullen BAM, Grados, MA, Nestadt G: The relationship of obsessive-compulsive disorder to possible spectrum disorders: results from a family study. Biological Psychiatry 2000, 48:287-293. </ref>.

*התקשורתאמצעי יכולהה[[תקשורת להגבירהמונים|תקשורת]] משמעותיתעשויים להגביר את עוצמת חרדת הבריאות. התקשורת מבליטה סיפורים טראגיים ודרמטיים, ובכתבות ופורומיםו[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] העוסקים בנושא בריאות יש נטייה לזהירות יתר והצעה ללכת לבדיקות בגיןבעקבות סימפטומיםהופעת תסמינים פיזיים שיכולים להעיד גם על מצבים לא מסוכנים. הטיות אלו יוצרות אצל אנשים עם נטייה לחרדת בריאות, הטיות אלו יוצרות תחושה שמחלות חמורות הן יותר נפוצות מהשכיחות האמיתית שלהן, כי הן שרירותיות ובלתי נמנעות, ומעלה את החרדה שנוצרה עקב תסמינים פיזיים שוליים. סיקור מופרז של התפרצות של מחלה כלשהי, למשל [[שפעת החזירים]] או [[שפעת העופות]], יוצרת אף היא אצל ההיפוכונדרההיפוכונדרים תחושה כי הואהם נמצאנמצאים בסכנה איומה.

לפי ה-מדריך האבחנות הפסיכיאטרי [[DSM IV]], היפוכונדריה היא:

#האמונה המצוינת בסעיף הראשון אינה [[דלוזיה|דלוזיונאלית]], ואינה מוגבלת למראה הגוף (כמו ב[[הפרעת גוף דיסמורפית]]).

#הדאגה אינה מוסברת בצורה טובה יותר על ידי: [[הפרעת חרדה כללית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית|OCD]], [[התקפי חרדה]], [[דיכאון]], [[חרדת היפרדות פרידה]] או [[הפרעה סומטופורמית]] אחרת.

==[[תחלואה כפולה]]==

היפוכונדריה מלווה פעמים רבות בהפרעות פסיכיאטריות אחרות. [[דיכאון]], [[OCD]], [[פוביות]], [[הפרעת חרדה כללית]] והפרעות סומטופורמיתסומטופורמיות הן ההפרעות הנלוות הנפוצות ביותר .<ref>Barsky AJ: Hypochondriasis and obsessive-compulsive disorder. Psychiatr Clin North Am 1992; </ref> רבים מהסובלים מחרדת בריאות חווים מעגל של מחשבות טורדניות ובעקבותיהן בדיקות כפייתיות, התנהלות זהה להתנהלות ב-OCD, אולם תוכן המחשבות שונה ולכן מדובר בשתי הפרעות נפרדות.

חרדות ודיכאון יכולים להוביל לסימפטומיםלתסמינים פיזים שונים כגון עייפות, שינוי במשקל, קצב לב מואץ ועוד. אנשים עם חרדת בריאות אינם מודעים לכך ומפרשים סימפטומיםתסמינים אלו כביטוי של מחלה פיזית, דבר שמגביר את העיסוק והחשש שלהם ממחלה.

[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] ותרופותו[[תרופות נוגדות דיכאון]] ממשפחת [[SSRI]] נמצאו כטיפולים המועילים ביותר לחרדת בריאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשינוי דפוסי [[חשיבה]] והתנהגותו[[התנהגות]] המובילים לחרדה בריאות ומתחזקים אותה. בחלקב[[טיפול קוגניטיבי|חלק הקוגניטיבי של הטיפול]], עוסקים באיתור אמונות ופרשנויות שגויות של אנשים עם חרדת בריאות, תיקון טעויות חשיבה ומתן מידע מדויק לגבי טיב ההפרעה ולגבי נושאים רפואיים שונים. החלקה[[טיפול התנהגותי|חלק ההתנהגותי של הטיפול]] מתבסס על [[חשיפה ממושכת|חשיפה]] ומניעת תגובה. חשיפה היא טכניקה בה האדם לומד להיחשף למחשבות וטריגרים חיצוניים המעוררים אצלו חרדות בנוגע לבריאות לאורך זמן מבלי לבצע פעולה כפייתית, על מנת לאפשר לחרדה לשכוך באופן טבעי. במניעת תגובה ממופות פעולות כפייתיות של האדם (למשל חיפוש אישורים, ביקורים תכופים אצל רופאים, בחינה עצמית של תפקודים גופניים שונים ועוד) ולאורך הטיפול הוא מוותר עליהן, דבר המפחית את העיסוק והחשיבה הטורדנית בנושא.