בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: הסרת קטגוריות
אין תקציר עריכה
שורה 38:
== הישגי הארגון ==
==== הישגים חקיקתיים ====
# '''חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח (1998)''': החוק, שהחל את דרכו כהצעת חוק שנוסחה על ידי 'בזכות', והמשיך כהצעת חוק ממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת הינו אבן דרך בחקיקה בישראל. לראשונה מכיר חוק בישראל בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לכבוד ולשוויון. החוק קובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בתעסוקה ולתחבורה ציבורית נגישה, וכי תוקם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חקיקת פרק הנגישות בחוק השוויון, תיקון לחוק משנת 2005, חוללה מהפכה של ממש בחובת הרשויות, הממשלה וכל מקום ציבורי גם אם הוא בבעלות פרטית להנגיש את מתקניהם ושירותיהם לציבור נרחב של אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, חושית ונפשית בישראל. הודות לתיקון חוק זה, כיום נגישים לאנשים עם מוגבלויות תיאטראות, בתי קולנוע, מוסדות ציבוריים, בתי עלמין, מרכזי מסחר וקניונים, קופות חולים, בנקים, גנים ציבוריים, ועוד ועוד. חקיקתו של החוק טרם הושלמה ופרקים נוספים בו יחוקקו בשנים הקרובות. {{ש}}החוק מסמל מעבר מגישה הרואה את האדם הנכה כנזקק וכתלוי בעזרת הזולת, לגישה המדגישה את זכותו להשתלב באופן שוויוני ופעיל במגוון תחומי החיים ככל אזרח; וכן מעבר לתפיסת אנשים עם מוגבלות לא כנתמכים ונזקקים, אלא כקבוצת מיעוט אשר סובלת ממחסומים ומאפליה, ועל החברה מוטת האחריות להסיר את המחסומים ולפתח מנגנונים לקידום הזכות לשוויון{{הערה| (משרד המשפטים – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח – 1998}}). [http://bizchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA עוד על הזכות לנגישות].
# '''חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס – 2000''': חוק מהפכני אשר קובע את העיקרון: שיקום אנשים עם מוגבלות נפשית יהיה בקהילה, באמצעות סל שיקום, במקום אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. תכנית השיקום של בגירים תיקבע בשיתוף האדם עם המוגבלות ו-וועדת שיקום אזורית. בשנת 2011 'בזכות' היה שותף למאבק שהביא לפתיחת שתי מרפאות לבריאות הנפש במזרח ירושלים ומקדם זכויות תושבי העיר לקבלת טיפול נפשי זמין ונגיש. בזכות הרפורמה בבריאות הנפש עוד עשרות אלפי אנשים ובהם ילדים יזכו לקבל טיפול נפשי ציבורי בכל רחבי הארץ. [http://bizchut.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94 עוד על חוק שיקום נכי נפש בקהילה].
# '''2002: תיקון לחוק החינוך המיוחד (1988)''' – הזכות לשילוב: בעקבות יוזמת חקיקה שהוביל ארגון ‘בזכות’ בשיתוף פעולה עם חה”כ זבולון אורלב, תוקן חוק חינוך מיוחד ונוסף בו פרק המוקדש כולו לזכות לשילוב. פרק השילוב (פרק ד1 לחוק) קובע את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לתוספת של שירותים מיוחדים הכוללים עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פרה-רפואיים ונגישות מלאה. בזכות התיקון לחוק ש'בזכות' הוביל, היום יותר מ-10,000 ילדים עם צרכים מיוחדים מורכבים משולבים ולומדים בבתי ספר רגילים, ומקבלים סיוע והזדמנות שווה להיכלל בחברה. [http://bizchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A עוד על הפעילות של 'בזכות' בנושא חוק השילוב].
שורה 51:
# '''2012''': בג"צ ש'בזכות' הגיש ב-2005 מביא להחלת הרפורמה בבריאות הנפש ב-2012: מעתה יקבלו הזקוקים לטיפול נפשי שירות בקופות החולים, באופן מכבד ושוויוני. {{ש}}
==== הישגים בין-לאומיים (או"ם) ====
'בזכות' נטלה חלק פעיל בקידום הניסוח והחתימה של מדינת ישראל על אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, אשר אושרה בעצרת האו"ם בדצמבר 2006. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה במארס 2007, ואשררה אותה בספטמבר 2012<ref> (http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/</ref>). ארגון בזכות, שהיה שותף להליכי המשא-ומתן, השפיע השפעה מכרעת על עיגונה באמנה של הזכות של כל אדם לגור בקהילה ושל הזכות לנגישות למערכת המשפט, הכוללת התאמות להליך המשפטי, לרבות בהליכי חקירה והעדה. מדינת ישראל מובילה בנושא זה ברמה הבינלאומית הודות לניסיון רב שנים בפרויקט 'ההליך ההוגן’ שיזם "בזכות" ולחקיקה פנימית מתקדמת ופורצת דרך. [http://bizchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%92 עוד על האמנה]. {{ש}}
==== הישגים בהעלאת מודעות והכשרת נותני שירות ====
מחלקת דוברות והסברה פועלת רבות למען העלאת המודעות בקרב הציבור הכללי ונותני השירותים השונים – כגון גורמים רפואיים; גורמים משפטיים; נותני שירותים ציבוריים כנהגי התחבורה הציבורית, ועוד – לשמירה על זכויות של אנשים עם מוגבלויות. המחלקה אחראית על העברת מאות סדנאות והרצאות לאלפי אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, אנשי מקצוע והקהל הרחב בנושאים כגון הנגשת השירות, דיור בר השגה בקהילה, בריאות הנפש, תעסוקה, אפוטרופסות ואוטונומיה, שוויון ואפליה, הליך הוגן ונגיש, סנגור עצמי, ועוד. מספר דוגמאות הן: בתחום הרפואי – פרויקט להנגשת השירות הרפואי; פרויקט גדול-מימדים עם נהגי אגד; יום עיון בקרב רשויות; הכשרות לשופטים ופרקליטים; ועוד. [http://bizchut.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA עוד על פעילות למען העלאת המודעות].
שורה 58:
<big>'''הזכות לשילוב בקהילה'''</big>: {{ש}}'בזכות' פועלת במטרה לקדם באמצעים חקיקתיים את העיקרון על פיו לכל אדם עם מוגבלות יש זכות מוסרית, ערכית ומשפטית לגור בקהילה. לכל אדם, גם אדם עם מוגבלות, יש זכות לאוטונומיה אישית ולבחירת אורח חייו ומקום מגוריו. מוגבלות אינה סיבה להדיר אדם מהחברה שבה הוא חי ולהרחיקו ממשפחתו ומהקרובים לו, או למנוע ממנו להשתתף בשירותים ובפעילויות שהחברה מציעה.{{ש}}
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי סוגרים מוסדות ומעבירים את דייריהם לדירות בקהילה, משרד הרווחה בארץ עדיין מפנה את רוב האנשים עם מוגבלות שכלית למוסדות, ובכך שולל את זכותם הבסיסית לחיים של כבוד ושוויון. רוב האנשים הזקוקים לתמיכה מתגוררים במוסדות גדולים בחברת עשרות או מאות אנשים כמותם, ללא פרטיות וללא שום יכולת לשלוט בסדר יומם. מדיניות זו נובעת מגישה פטרנליסטית, מחוסר אמון ביכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה ולתרום לה, ומהעדפת שיקולים מערכתיים על טובת היחיד.{{ש}}
מאז הקמתו פועל 'בזכות' לצמצום מספר המוסדות ולהרחבת חלופת המגורים בקהילה, מתוך תפיסת עולם הרואה באנשים עם מוגבלות אדם שלם המסוגל לקבל החלטות, להציב מטרות ולפעול למען עצמו. היא מחייבת את החברה את האחראים על הטיפול באנשים עם מוגבלות לוותר על עמדה פטרנליסטית ויודעת כל, לאתר בפרט יכולות הגלומות בו ולחבר תכנית אישית לכל אחד ואחת. היא דורשת שינוי מן היסוד בהשקפת עולמם של החברה הכללית ושל קובעי המדיניות ואנשי המקצוע{{הערה| (לרנר, נ. וחרומצ'מקו, י., (2008). ארץ האפשרויות המוגבלות, ירושלים}}).