תנו לנו יד ונלך – הבדלי גרסאות

'''תנו לנו יד ונלך''' הוא שיר שהולחן על ידי [[יעקב הולנדר]] למילים של צבי זליקוביץ. השיר נכתב לכבוד תחרות [[פסטיבל הזמר]] של שנת [[1973]], ובוצע לראשונה בעיבודו של [[אריה לבנון]] על ידי הזמרת [[עירית דותן]].

השיר מכיל תאור [[נוסטלגיה|נוסטלגי]] של אתרים שונים בתלב[[תל אביב הקטנה]] כפי שהיתה בעבר.

למרות שככל הנראה המשורר עצמו לא חווה את תחושת העיר הקטנה בשלבי התפתחותה, הרי שמילות השיר מתרפקות על אתרים "שהיו ואינם" , לאו דוקא במובן הפיזי שלהם אלא יותר בהיבט האישי-ריגשי שלהם כמקומות שקטים ואינטימיים , המעוררים זכרונות טובים, ואשר נבלעו בקרבה של העיר הענקית שהתפתחה מסביב להם. אתרים כמו [[גימנסיה הרצליה]], [[גן רינה]], וביתו[[בית העם]] העירוני השוכנים לצד חוף ים בתולי עליו פוסעות שיירות גמלים[[גמל]]ים אינם עוד בנמצא, לפחות לא במתכונתם המקורית, ולכן מעוררים במאזין רגשות [[געגוע]], [[סקרנות]], ואףאשר יתכן כי רגשות אלה ישמשו כמניע לפעולת [[שימור מבנים|שימור המבנים]] והנחלת הזכרונות מן העבר, לדור שלא חווה אותם.

הלחן של הולנדר מעניקה לשיר אופי [[מלנכוליה|מלנכולי]] ומרגש, המדגיש את העובדה כי האתרים השונים עדיין קיימים ואולי אף נגישים, אך איבדו את הקסם שהיה טמון בהם ולא יחזור עוד.

במשך השנים נעלם השיר מן האוזן הציבורית וכמעט ולא הושמע. תרמה לכך גם העדרותה של הזמרת המבצעת שפרשה מהופעות ומשירה.

השיר "התגלה" מחדש בשנת [[2009]] בעקבות תחרות לבחירת "שיר המאה של תל אביב" שיזמה [[עיריית תל אביב]] בשיתוף עם [[גלי צהל]] לרגל חגיגות המאה לעיר. בסיומה של התחרות שבה השתתפו אלפי מאזינים נבחר השיר במקום הראשון כשיר שתוכנו מייצג את העיר באופן הטוב ביותר. לכבוד התחרות הוקלטה גירסה חדשה שלו בביצועה של הזמרת [[מירי מסיקה]] שאף הופיעה איתו במשותף עם עירית דותן ובליווי מקהלה ושחקנים הלבושים בבגדים תקופתיים במופע הפתיחה של חגיגות המאה לעיר תל אביב.