פילוסופיה אנליטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''פילוסופיה אנליטית''' היא [[:קטגוריה:זרמים בפילוסופיה|זרם]] של ה[[פילוסופיה]] שהתפתח החל מסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] ועיסוקה
אבות הפילוסופיה האנליטית הם [[גוטלוב פרגה]], [[ברטראנד ראסל]], [[ג.א. מור|ג'ורג' אדוארד מור]], [[לודוויג ויטגנשטיין]] והוגי [[החוג הווינאי]]. פילוסופים בולטים נוספים הם [[וילארד ואן אורמאן קוויין|קוויין]], [[ג'ון אוסטין|אוסטין]], [[דונלד דייווידסון]], [[סול קריפקה|קריפקה]], [[הילארי פטנאם|פאטנם]] ו[[ריצ'רד רורטי|רורטי]].
שורה 17:
====עיקרון ההקשר, מובן והוראה====
על פי עקרון ההקשר (עקרון הקונטקסט) של פרגה, לא ניתן להבין מילים אלא במסגרת הקשר של משפט שלם. פרגה תופס את המשפטים כמורכבים מ[[פונקציה]] - הפרדיקט או הנושא - אשר פועלת על אובייקטים - המיוצגים על ידי הנושא - ומחזירה [[ערך אמת|ערכי אמת]], דהיינו אמת או שקר. ערך האמת של משפט נקבע על ידי היחסים הלוגיים בין המושגים והאובייקטים, או, כאשר מדובר במשפט מורכב הכולל [[קשר
פרגה הבחין בין שני אופנים בהם תורם ביטוי לשוני ל"משמעות" - '''מובן והוראה'''. בעבור ביטוי כמו שם, המובן הוא התוכן המחשבתי
הצורך המקורי בהבדלה בין מובן והוראה עלה כתגובה לחידה של פרגה בנוגע לזהות - כיצד ניתן להבחין בין המשפטים "א' הוא א'" ו-"א' הוא ב'", במקרה בו שני המשפטים אמיתיים? נהוג לומר כי המשפט הראשון נכון תמיד עקב המבנה הלוגי שלו והמשפט השני נכון בגלל שא' הוא שם לאותו דבר שאנו מכנים בשם ב'. מכיוון שבלוגיקה של פרגה כל ביטוי בעל משמעות תורם לקביעת ערך האמת של המשפט בו הוא מופיע, וההחלפה בין שני ביטויים בעלי הוראה זהה, א' וב', באותו משפט, אינה משנה את ערך האמת שלו, הרי שזו '''ההוראה''' של המשפט בה אנו מעוניינים כשאנו מעוניינים בערך האמת. מכאן גוזר פרגה שמה שמבדיל בין המשפטים, ומאפשר לנו בכל זאת למצוא ערך בגילוי כי "כוכב הבוקר הוא כוכב הערב", למשל, אינו ההוראה של הביטויים ושל המשפט עצמו, אלא '''המובן''' שלהם, קרי התוכן המחשבתי שהם מחוללים. ההוראה של המשפט אינה אלא ערך האמת שלו.
<br>
====עולם שלישי====
פרגה סבר כי על מנת לתת דין וחשבון מספק לשפה עלינו לעסוק ברובד האובייקטיבי שלה בלבד. עם זאת, משפטים בעלי מובן שונה הם שונים מבחינה אובייקטיבית, ולא רק מבחינה סובייקטיבית. שיקולים כאלו הובילו את פרגה להציע את קיומו של '''עולם שלישי''' של [[תורת ההוויה|יישים]].<ref>פרגה, '''המחשבה: חקירה לוגית''', 1984 (1918).</ref> אשר אליו שייכים התכנים האובייקטיבים - המחשבות והמובנים - המשותפים לבני אדם שונים. זרמים שונים בפילוסופיה האנליטית נחלקים במידה שבה הם מוכנים לקבל ריאליזם בנוגע לקיומו של עולם שלישי שכזה, או מתנגדים לכך.<ref>יצחק נבו, '''איזמל שקהה''', ע' 91.</ref>
<br>
===ברטראנד ראסל===
[[ברטראנד ראסל]] החל לפעול מעט לאחר פרגה, והושפע ממנו עמוקות. תחילת הקשר ביניהם בחליפת מכתבים שיזם ראסל לאחר שגילה כי [[הפרדוקס של ראסל|הפרדוקס שנקרא על שמו]] חושף את הפילוסופיה של פרגה לסתירות מהותיות. גילוי
ראסל, כמו פרגה, תפס את הלוגיקה כקודמת לשפה, ושאף אף הוא לבסס לוגיקה שתוכל לסלק את העמימות והבלבול שמקורן בשפה הטבעית. ראסל המשיך בפיתוח הלוגיקה של פרגה, המבוססת על תחשיב פרדיקטים, תוך שהוא מבקש לפתור שתי בעיות: הבעיה שנוצרה על ידי [[הפרדוקס של ראסל]] עצמו ובעיות שנוצרו מהבחנתו של פרגה בין מובן והוראה. ראסל הרבה להשתמש בעקרון [[התער של אוקהם]] ואף הרחיב אותו לשימושים נוספים. שאיפות אלה הובילו את ראסל לנסח עמדה הידועה כ'''אטומיזם לוגי''', ותורת ידיעה המתבססת על ההבחנה בין ידע מתוך היכרות וידע מתוך תיאור. ▼
▲ראסל, כמו פרגה, תפס את הלוגיקה כקודמת לשפה, ושאף אף הוא לבסס לוגיקה שתוכל לסלק את העמימות והבלבול שמקורן בשפה הטבעית. ראסל המשיך בפיתוח הלוגיקה של פרגה, המבוססת על תחשיב פרדיקטים, תוך שהוא מבקש לפתור שתי בעיות: הבעיה שנוצרה על ידי [[הפרדוקס של ראסל]] עצמו ובעיות
<br>
====תאורים מיידעים ושמות לוגיים טהורים====
ההבחנה בין מובן והוראה הובילה את פרגה לטעון שהוראתם של כל המשפטים היא [[ערך אמת|ערך האמת]] שלהם ושהמשפטים נבדלים רק במובניהם. למשל למשפטים "כדור הארץ מקיף את השמש" ו-"2=1+1" ישנה אותה הוראה, ערך האמת החיובי. המשפטים נבדלים בכך שהמחשבה שהם יוצרים שונה. במאמרו משנת 1905, '''על ההוראה''' (On Denoting) הציג ראסל פתרון משלו לבעיות אלו.
שורה 40 ⟵ 42:
גם שמות ממשיים כמו "[[הומרוס]]" הם ביטויים מציינים, במקרה זה: "מחברן של האילדיאה והאודיסאה". למעשה רק [[כינוי גוף|כינויי הגוף]] כמו "הוא" או "זה" הם שמות לוגיים טהורים, שיש לנו היכרות ישירה עם נושאיהם.
<br>
====אטומיזם לוגי====
בהשראת תורת התאורים המיידעים, ראסל הציג את תורת האטומיזם הלוגי, לפיה הלוגיקה משמשת לאנליזה שמטרתה סילוק יישים מיותרים, ברוח [[התער של אוקהם]]. יש לנסות להחליף כל מושג במשפט בקונסטרוקציות לוגיות המתבססות על מושגים פשוטים יותר - המורים על יישים פשוטים ובלתי תלויים בהכרה האנושית. יש להפריד את הסדר והתכונות מהיישים עצמם ולהמירם במבנים לוגיים, כך למשל [[עוצמה (מתמטיקה)|מספר מונה]] איננו יש, אלא התאמה חד-חד ערכית בין קבוצות.
סילוק היישים המיותרים נעזר בהיותה של הלוגיקה לשון אידאלית, בניגוד ללשון היום-יומית. משפט אטומי, שאינו כולל דבר מלבד שם ופרדיקט כמו "דני נמוך", הוא משפט המורה על עובדה פשוטה. העובדות קודמות למשפטים המתארים אותן.
<br>
====תורת הידיעה של ראסל====
תורתו של ראסל מעניקה קדימות לאובייקטים שעמם ניתן ליצור היכרות ישירה, חושית, ולכן הטענות היסודיות ביותר בשפה מורכבות רק מאובייקטים כאלה ומכוללים. ראסל, כמו רוב הפילוסופים בעת החדשה, עסק בשאלת הקשר בין ההכרה ובין העולם החיצון לה (ראו גם [[סוליפסיזם]]). בתחילה פנה ראסל לבניית העולם החיצוני על סמך ההיכרויות שיש לנו ול"צופים אפשריים" כמותנו, ברוח ה[[פנומנולוגיה]], ואולם המימד הפסיכולוגיסטי בגישה זו הביא אותו לקבל, בסופו של דבר, שיש לבסס את ידיעת העולם החיצון לנו על בסיס משפטים וטענות שאינם מתבססים רק על מבנים לוגיים ואובייקטים אותם ניתן להכיר באופן ישיר אלא גם על טענות שלא ניתנות לביסוס [[מסדנות|מסדני]], כמו טענות [[אינדוקציה|אינדוקטיביות]] וסיבתיות, מתוך ההנחה שהעולם סדור ואינו אקראי.
ראסל ציין שעבור מי שמחזיק בגישה [[אמפיריציזם|אמפריציסטית]] זוהי מסקנה קשה לעיכול ואולם הקושי נובע מפירוש לא נכון של מושג הידיעה. ראסל טען שמקורו של מושג הידיעה הוא בחיים המדעיים והפרגמטיים של טרם הפילוסופיה; ולדוגמה ידיעה שפרי מסוים הוא בשל בזכות הצבע שלו היא ידיעה אמיתית גם אם לא ניתן להצדיק אותה על סמך הניסיון בלבד (מכיוון שהיא תלויה באינדוקציה).
<br>
<br>
===ג'י.אי. מור===
[[ג.א. מור|מור]] (G.E. Moore) הוא בן תקופתו של ראסל, ומי שמשך אותו מהעיסוק במתמטיקה אל הפילוסופיה. מור התנגד לקביעותיו של [[עמנואל קאנט]] בתחום המוסר וייסד את ה[[מטא-אתיקה]] ובמסגרתה טבע את המושג [[כשל נטורליסטי]]. עבודתו של מור הובילה בסופו של דבר לפיתוח (בעיקר על ידי [[ג'ון אוסטין|אוסטין]]) זרם של הפילוסופיה האנליטית בשם '''פילוסופיה של הלשון היום-יומית'''.
<br>
====אתיקה ומטא-אתיקה====
שורה 60 ⟵ 63:
מור קבע שהפרדיקט "טוב" הוא פרידקט פשוט ביותר ולכן אינו ניתן להגדרה מלאה על ידי פרדיקטים אחרים. כפי שלא ניתן להגדיר מהו "צהוב" בעזרת מושגים אחרים באופן מילולי, מכיוון שהוא מושג פשוט מאוד, לא ניתן להגדיר את הטוב בעזרת מושגים אחרים. מור אינו טוען שהמושג טוב אינו ממציין דבר או שלא ניתן להבין שהטוב הוא תכונה של דברים מסוימים, אלא רק שלא ניתן להגדיר אותו. את הטוב אנו מכירים באינטואיציה. ההוכחה לאי היכולת להגדיר את הטוב מתבססת על רעיון '''[[כשל נטורליסטי|הכשל הנטורליסטי]]''' שהגה מור. אם היה ניתן להגדיר את המושג טוב באמצעות מושג אחר, כמו למשל "הטוב הוא מועיל" אזי מתעוררות שתי בעיות. הבעיה הראשונה נובעת מכך שאם ההגדרה נכונה ניתן להחליף "טוב" ב"מועיל" ונקבל את המשפט "המועיל הוא מועיל" שהוא משפט חסר תוכן, בעוד ההגדרה לא הייתה חסרת תוכן. הבעיה השנייה נובעת מכך שגם אם יש תכונה שהיא מהות ה"טוב" לשאלות כמו "האם טוב לעשות מעשה זה?" הייתה תשובה ברורה, ואלם ידוע שאין תשובה שכזו.
<br>
<br>
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
| |||