מעצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23:
מטרות המעצר המקובלות במדינות דמוקרטיות הן:
* מניעת בריחתו מהדין של חשוד בביצוע מעשה עבירה. בין השיקולים השונים הקובעים מתי יעצר חשוד ומתי ישוחרר בערבות, יש השפעה גדולה לעונש הצפוי לחשוד באם יורשע ב[[בית משפט|בית המשפט]]. בישראל, למשל, "הקצין הממונה" בתחנת משטרה מחויב (אין לו שיקול דעת) להחזיק חשוד במעצר עד להבאתו בפני [[שופט]], אם הוא חשוד בעבירה שדינה מיתה, מאסר עולם או מאסר של חמש-עשרה שנה ומעלה <ref>רבעון קרימינולוגיה משפט פלילי ומשטרה, כרך א', מס' 4, חורף תשל"ג, מאמר של פרופסור דוד ליבאי על מעצר ושחרור בתחנת משטרה, עמוד 355</ref>.
* הבטחת זמינותו של חשוד, שאין לו מקום מגורים קבוע, להמשך החקירה וההליכים המשפטיים. גם במקרה זה הגביל המחוקק הישראלי את שיקול הדעת של הקצין הממונה בתחנת משטרה והוא רשאי לשחרר בערבות אדם כזה רק אם הוא נחשד בעבירה מסוג [[חטא]] (עבירה קלה יחסית) <ref>{{הערה|שם=ליבאי|רבעון קרימינולוגיה משפט פלילי ומשטרה, כרך א', מס' 4, חורף תשל"ג, מאמר של פרופסור דוד ליבאי על מעצר ושחרור בתחנת משטרה, עמוד 356</ref>}}.
* מניעת ביצוע עבירות על ידי מי שחשוד בכך שיתחיל או ימשיך לבצע עבירות.
* מניעת שיבוש הליכי חקירה או משפט על ידי תיאום עדויות או השפעה על עדים.
* מניעת הימלטותו של נאשם מהעונש הצפוי לו בסוף משפטו.
* הגנה על אדם מפני אחרים או מפני עצמו.
* לשם השבתו למשמורת חוקית של מי שברח מ[[מאסר]] או ממעצר חוקיים. גם במקרה זה הגביל המחוקק הישראלי וקבע שקצין משטרה או שופט שלום אינם יכולים לשחרר עצור כזה בערבות, אלא רק להשיבו למשמרתו החוקית <ref>רבעון קרימינולוגיה משפט פלילי ומשטרה, כרך א', מס' 4, חורף תשל"ג, מאמר של פרופסור דוד {{הערה|שם=ליבאי על מעצר ושחרור בתחנת משטרה, עמוד 356</ref>}}. ב[[ארצות הברית]] יש ארגון מיוחד המופקד על משימה זו, [[שירות המרשלים של ארצות הברית]].
 
== סוגי מעצרים ==