סמנטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
 
קיימות מספר גישות לחקר המשמעות שמקורן בהגות הלוגית-פילוסופית:
* '''הגישהמשמעות הרפרנציאליתכתנאי אמת''' - סמנטיקה רפרנציאלית נובעת מעמדתו של [[פרגה]] לפיה ה[[מובן והוראה|הוראה]] (Reference) של משפט הוא ערך האמת שלו., גישהומובנו זושל מנסה להבין משפטים עלמשפט פיהם התנאים הנדרשים כדי שהמשפט יהיה בעל ערך אמת חיובי. הרפרנט של המשפט "הבלון אדום" אינו בלון מסוים בעולם (זהתנאי הרפרנט של המילה "הבלון"אמת) כי אם היחס בין בלון זה לבין קבוצת כל הדברים האדומים.
* '''הגישהמשמעות ההקשרית-תפקודיתכתלוית הקשר ושימוש''' - את הגישה הזו פיתח הפילוסוף [[לודוויג ויטגנשטיין]], בהשפעת עקרון הקונטקסט של [[פרגה]]. וויטגנשטיין טען שלא ניתן להבין משמעות של מילה אלא בהקשר של השימוש שלה. כך למשל, נצטרך לבחון את כל ההקשרים של מילה מסוימת, ואת אופני החיים שבהם השימוש בה לוקח חלק, כדי לעמוד על משמעותה.
 
הגישות אינן סותרות זו את זו בהכרח, והן מייצגות שלושה היבטים שונים של השימוש בשפה שכולנו לוקחים בהםמושג חלקהמשמעות: על פי השיטה הרפרנציאלית, נוכל להצביע על חפץ כלשהו במציאות כדי לבאר את משמעותו של מונח, עלוכדי פילתאר הגישהאת ההקשריתמשמעותו תפקודיתשל נשתמשמשפט, במילהנוכל בתוךלהסביר משפטמהם אוהתנאים הקשרשבהם מסויםהמשפט כדיאמיתי לבארויש לו רלוונטיות; מאידך אנו יכולים להסביר את משמעותההמשמעות של מלים ומשפטים על ידי תיאור ההקשרים שבהם הם יופיעו ותפקידם בהקשרים אלו.
 
==קישורים חיצוניים==