היצרות מסתם אבי העורקים – הבדלי גרסאות

היצרות מסתם אבי העורקים מאפיינת את [[זקנה|הגיל המבוגר]], אם כי היא יכולה להופיע באנשים צעירים יותר עם מסתם המועד להסתיידות ניוונית, כגון מסתם דו-צניפיפסיגי או מסתם פגוע בעקבות [[קדחת שיגרונית]]. [[מסתם אבי העורקים דו-צניפיפסיגי]], כלומר מסתם בעל שני עלעלים במקום שלושה, הוא ה[[מום מולד|מום]] המסתמי המולד השכיח ביותר. מום זה נפוץ יותר אצל זכרים, ושכיחותו בממוצע היא 1% מהאוכלוסייה. דפוס ההורשה הוא ככל הנראה [[אוטוזום|אוטוזומלי]] [[דומיננטי]] עם [[חדירות]] לא מלאה, אף על פי שנצפו דפוסי הורשה נוספים. אצל חולים אלו יש תופעות לבביות נוספות כגון [[הצרת אבי העורקים]].

היצרות מסתם אבי העורקים איננה בעלת חשיבות קלינית עד הרגע בו פתח המסתם צונח ל-1 סמ"ר בלבד. חולים יכולים להיות ללא תסמינים במשך שנים רבות, אולם בסופו של דבר הם יחושו בתסמיני המחלה הכוללים [[קוצר נשימה]], [[תעוקת לב]] ו[[התעלפות]]. חולים עם היצרות שנגרמה ממסתם דו-צניפיפסיגי, למשל, ידווח על תסמינים בשלב מוקדם יותר של חייהם. לרוב החולים מדווחים על עייפות וקוצר נשימה שהחמירו לאחרונה. קוצר הנשימה נובע כתוצאה מעלייה בלחץ של הנימים הריאתיים, לאור עלייה בלחצים הפועלים בחדר השמאלי. [[תעוקת לב]] מתרחשת מאוחר יותר ומבטאת חוסר שיווי משקל בין דרישות הלב ההיפרטרופי לחמצן לעומת היצע החמצן. התעלפות במאמץ יכולה לנבוע כתוצאה מירידה בלחץ הדם.

אצל חולים עם היצרות חמורה של המסתם, יש להימנע ממאמץ גופני ומספורט תחרותי, גם אצל חולים ללא תסמינים. תרופות המיועדות למחלת עורקים כלילית, הקיימת אצל חלק מחולים אלו, כגון [[חוסמי בטא]] ו[[מעכבי ACE]], הן תרופות בטוחות באופן כללי לחולים אלו. חולים עם היצרות חמורה של המסתם, אולם ללא תסמינים, צריכים להיות תחת מעקב. ניתוח מומלץ אצל חולים עם היצרות חמורה (פתח מסתם הנמוך מ-1 סמ"ר) ועם תסמינים, חולים עם עדות לירידה בתפקוד החדר השמאלי, וכן אצל חולים עם מסתם דו-צניפיפסיגי, אף אם הם ללא תסמינים. חולים עם מחלה ללא תסמינים, אשר מופנים לצורך ניתוח מעקפים, צריכים לעבור במקביל גם החלפה של המסתם. הדעות חלוקות יותר לגבי חולים שלא מציגים תסמינים אולם כן מראים התקדמות במחלה. בכל אופן, על הניתוח להתבצע בתוך מספר חודשים ממועד תחילת הופעת התסמינים.