קרב ואלמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:نبرد والمی |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Bataille de Valmy. 20 Septembre 1792.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"קרב ואלמי", תבליט ברונזה של לאופולד מוריס משנת 1883, אנדרטת הרפובליקה, כיכר הרפובליקה, פריז]]
'''קרב ואלמי''' הוא [[קרב]] שהתחולל בשלב הראשון של [[מלחמות צרפת המהפכנית]], סמוך לכפר ואלמי (Valmy) שבצפון [[צרפת]], בין צבא
==רקע==
שורה 9:
הכוח הפולש מנה כ-35,000 חיילים, ומולו התייצבו כ-47,000 צרפתים, שחלק ניכר מהם היו מגויסים טריים בעלי הכשרה צבאית חלקית מאד ולעתים ללא נשק.
הכוח הפולש נכנס לצרפת מצפון-מזרח, תפס את [[לונגוי]] ב-23 באוגוסט, התקדם לעבר [[ורדן]] ותפס גם אותה ב-[[2 בספטמבר]], בדרכו
==הקרב==
הדוכס מבראונשוויג תמרן את כוחותיו במטרה לפצל את כוחותיו של דומורייה. בטרם הושלם התמרון, קידם דה קלרמן את האגף השמאלי של כוחותיו, התמקם בסמוך לטחנת הקמח של הכפר ואלמי, והחל בהפגזה ארטילרית על צבאו של בראונשוויג. הארטילריה הצרפתית, שהתבססה על תותחים קלים ומדויקים יחסית שפיתח [[ז'אן-בטיסט דה גריבובל]], הצדיקה את המוניטין שיצא לה כטובה באירופה. הסתערות צרפתית ספגה אש תותחים ונכשלה, תוך שסוסו של דה-קלרמן עצמו נהרג, אך הצרפתים לא נשברו. כוחותיו של בראונשוויג יצאו להסתערות רגלית מהוססת וחלקית, שלא הצליחה למוטט את שורות הצרפתים, ולאחר כשלונה נסוגו.
שורה 18:
בסיכום הקרב ספג הכוח הצרפתי כ-300 אבידות. ואילו הפרוסים ובעלי בריתם איבדו 184 חיילים. אף שמספר האבידות היה קטן, וצבא הפלישה נותר גם לאחר הקרב כמעט ללא פגע בעומק שטחה של צרפת, נודעה לקרב ואלמי משמעות רבה.
מבחינה אסטרטגית, הציל הקרב את גורל המהפכה, כיוון שצבאם של קלרמון ודומורייה היה הכוח היחיד שניצב בין צבא הדוכס מבראונשוויג לבין
למחרת הקרב, ב-[[21 בספטמבר]], הכריזה [[האסיפה הלאומית (צרפת)|האסיפה הלאומית]] על ביטול המלוכה והקמת [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]]. המשורר הגרמני [[יוהאן וולפגנג פון גתה]], שנכח בקרב, כתב מאוחר יותר כי "במקום זה וביום זה החל עידן חדש בתולדות העולם". עמידתו של צבא מהפכני, המורכב ממתנדבים החדורים התלהבות לאומית, מול צבא המורכב מחיילים מקצועיים ומנוסים, הסרים למרותם של מלכים, היוותה נקודת מפנה היסטורית. מכאן ואילך עלתה קרנו של המודל הצבאי ששימש את הצרפתים בואלמי - צבא המוני של מגויסים משורות העם, הנלחם למען מטרה לאומית - לעומת המודל הפרוסי של צבא מקצועי המורכב משכירי חרב. יתרה מזאת, הקרב המחיש את עוצמתה של ה[[לאומיות]] ככוח היסטורי עולה, גם מעבר להיבט הצבאי.
|