תעלת ההטיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברה להקרב על המים |
העברה להקרב על המים |
||
שורה 18:
</gallery>
<gallery>
תמונה:גשר בנות יעקב 1.jpg|
שורה 31 ⟵ 25:
תוואי [[המוביל הארצי|מוביל המים הארצי]] (כנרת – ירקון – נגב) היה אמור להתחיל בגזרת [[גשר בנות יעקב]] שב[[הגליל העליון|גליל העליון]]. התוכנית נועדה לתפוס את מי הירדן ההררי דרומית לגשר (לפני איבוד גובהם בזרימה לכנרת) ולהובילם בתעלת הטיה פתוחה ל[[ים כנרת|כנרת]]. משם יוזרמו בתעלת מים מערבה, אל הרי ה[[כרמל]] (כפי שפועל המוביל הארצי כיום). חלק מהמים תוכננו לזרום חזרה לכנרת לשם ייצור חשמל [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרואלקטרי]], והחלק הנותר נועד להמשיך ולזרום ל[[המוביל הארצי|מאגרי צלמון]] ו[[מאגר אשכול|אשכול]] ומשם לנגב.{{הערה|א"א חברת '[[מקורות]]'.}}
ב-2 בספטמבר 1953 החלו העבודות. הסורים התנגדו לפעילות ישראל באזור המפורז בגשר בנות יעקב, וטרפדו את העבודות שם באמצעות ירי.{{הערה|שריג ופעיל, 2005, ע' 159.}} במקביל הם מחו ל[[האומות המאוחדות|או"ם]] על העבודות שמבצעת ישראל. ישראל הפסיקה את העבודות עד לקבלת החלטה בעניין ב[[מועצת הביטחון]]. בינואר [[1954]] הגישו [[העולם המערבי|מעצמות המערב]] הצעת החלטה שהתירה את המשך העבודות, לאחר הבטחת ערובות לזכויות הערבים בקרקע ובמים. אלא ש[[ברית המועצות]] הטילה וטו וההצעה נדחתה.{{הערה|מיכלסון, ספטמבר 2008, ע' 34.}} לבסוף, כעבור שלוש שנים, נאלצה ישראל להפסיק את עבודות ההטיה ולהשאיר בשטח שמדרום לשטח המפורז [[תעלה]] חפורה [[דיפון|מדופנת]] ו[[סכר]]י מים.{{הערה|שריג ופעיל, 2005, ע' 160.}}▼
▲ב-2 בספטמבר 1953 החלו העבודות. שני [[מחפר]]ים ראשונים נכנסו לירדן, להתחיל בעבודת ההטיה. הסורים התנגדו לפעילות ישראל באזור המפורז בגשר בנות יעקב, וטרפדו את העבודות שם באמצעות ירי.{{הערה|שריג ופעיל, 2005, ע' 159.}} במקביל הם מחו ל[[האומות המאוחדות|או"ם]] על העבודות שמבצעת ישראל{{הערה|אזדרכת, 2004, עמ' 136–141.}}. ישראל הפסיקה את העבודות עד לקבלת החלטה בעניין ב[[מועצת הביטחון]]. בינואר [[1954]] הגישו [[העולם המערבי|מעצמות המערב]] הצעת החלטה שהתירה את המשך העבודות, לאחר הבטחת ערובות לזכויות הערבים בקרקע ובמים. אלא ש[[ברית המועצות]] הטילה וטו וההצעה נדחתה.{{הערה|מיכלסון, ספטמבר 2008, ע' 34.}} לבסוף, כעבור שלוש שנים, נאלצה ישראל להפסיק את עבודות ההטיה ולהשאיר בשטח שמדרום לשטח המפורז [[תעלה]] חפורה [[דיפון|מדופנת]] ו[[סכר]]י מים.{{הערה|שריג ופעיל, 2005, ע' 160.}}
עד היום לא הושלם התוואי המקורי של תעלת ההטיה. לאחר שהופסקה הטית הירדן מ[[גשר בנות יעקב]], לא המשיכו בה מטעמים [[פוליטיקה|פוליטיים]], טוען [[שמחה בלאס]], שהיה יוזם הרעיון של הבאת מי הירדן לנגב ושימש במספר תפקידים ממשלתיים. הוחלט לשאוב את כל המים מה[[ים כנרת|כנרת]], ונמנע [[ייצור חשמל|ייצור החשמל]] מן העודפים שהיו צריכים לזרום לכנרת. תכנון לקוי גרם ל[[מים מתוקים|מליחות המים]] יתר על המידה הרצויה, יחד עם הסבת המים למי שתייה, נתייקרה עלות המפעל באופן ניכר. במאי 1964 הושלם [[המוביל הארצי]].{{הערה|בלאס, 1973, עמ' 249–250.}}
| |||