תעלת ההטיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:שלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''תעלת ההטיה''' (או '''תעלת הירדן''') היא תעלת בטון פתוחה שתוכננה (ואף בוצעה בחלקה) על ידי [[תה"ל]] כשלב הראשון של [[המוביל הארצי
==התכנית==
[[קובץ:מקורות הירדן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המפעל הארצי לפי תוכניות מוקדמות, בספרו של שמחה בלאס משנת 1944, אוצרות המים בארץ ישראל, לפני ע' 43]]
תוואי [[המוביל הארצי|מוביל המים הארצי]] (כנרת – ירקון – נגב) היה אמור להתחיל בגזרת [[גשר בנות יעקב]] שב[[הגליל העליון|גליל העליון]]. התוכנית נועדה לתפוס את מי הירדן ההררי דרומית לגשר (לפני איבוד גובהם בזרימה לכנרת) ולהובילם בתעלת הטיה פתוחה
==העבודות==
▲תוואי [[המוביל הארצי|מוביל המים הארצי]] (כנרת – ירקון – נגב) היה אמור להתחיל בגזרת [[גשר בנות יעקב]] שב[[הגליל העליון|גליל העליון]]. התוכנית נועדה לתפוס את מי הירדן ההררי דרומית לגשר (לפני איבוד גובהם בזרימה לכנרת) ולהובילם בתעלת הטיה פתוחה ל[[ים כנרת|כנרת]]. משם יוזרמו בתעלת מים מערבה, אל הרי ה[[כרמל]] (כפי שפועל המוביל הארצי כיום). חלק מהמים תוכננו לזרום חזרה לכנרת לשם ייצור חשמל [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרואלקטרי]], והחלק הנותר נועד להמשיך ולזרום ל[[המוביל הארצי|מאגרי צלמון]] ו[[מאגר אשכול|אשכול]] ומשם לנגב.{{הערה|א"א חברת '[[מקורות]]'.}}
העבודות על תעלת הירדן החלו ביולי 1953{{הערה|{{דבר||הוחל בעבודת החפירה של תעלת הירדן|1953/07/06|00403}}}}. ב-2 בספטמבר 1953 החלו העבודות בשטח המפורז{{הערה|בלאס, 1973, ע' 185}}. שני [[מחפר]]ים ראשונים נכנסו לירדן, להתחיל בעבודת ההטיה. הסורים התנגדו לפעילות ישראל באזור המפורז בגשר בנות יעקב,
▲העבודות על תעלת הירדן החלו ביולי 1953{{הערה|{{דבר||הוחל בעבודת החפירה של תעלת הירדן|1953/07/06|00403}}}}. ב-2 בספטמבר 1953 החלו העבודות בשטח המפורז. שני [[מחפר]]ים ראשונים נכנסו לירדן, להתחיל בעבודת ההטיה. הסורים התנגדו לפעילות ישראל באזור המפורז בגשר בנות יעקב, וטרפדו את העבודות שם באמצעות ירי.{{הערה|שריג ופעיל, 2005, ע' 159.}} במקביל הם מחו ל[[האומות המאוחדות|או"ם]] על העבודות שמבצעת ישראל{{הערה|אזדרכת, 2004, עמ' 136–141.}}. ראש משקיפי האו"ם בישראל, [[ואגן בניקה]], הכריע ב-24 בספטמבר 1953, שעל ישראל להפסיק את העבודות כל עוד לא הושג הסכם הדדי{{הערה|{{דבר||החלטת בניקה על הפסקה בחפירת תעלת הירדן|1953/09/25|00100}}}}.
עד היום לא הושלם התוואי המקורי של תעלת ההטיה. לאחר שהופסקה הטית הירדן מ[[גשר בנות יעקב]], לא המשיכו בה מטעמים [[פוליטיקה|פוליטיים]], טוען [[שמחה בלאס]], שהיה יוזם הרעיון של הבאת מי הירדן לנגב ושימש במספר תפקידים ממשלתיים. הוחלט לשאוב את כל המים מה[[ים כנרת|כנרת]], ונמנע [[ייצור חשמל|ייצור החשמל]] מן העודפים שהיו צריכים לזרום לכנרת. תכנון לקוי גרם ל[[מים מתוקים|מליחות המים]] יתר על המידה הרצויה, יחד עם הסבת המים למי שתייה, נתייקרה עלות המפעל באופן ניכר. במאי 1964 הושלם [[המוביל הארצי]].{{הערה|בלאס, 1973, עמ' 249–250.}}
| |||