סוגי מרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ זוטות |
||
שורה 1:
[[קובץ:Ghetto Uprising Warsaw2.jpg|ממוזער|גטו ורשה בלהבות בעת המרד]]▼
תופעת ה[[מרד]] הינה תופעה שכיחה וידועה. ב 1982 חוקר בשם Apter הגדיר מרד כ: "לרצות או להרגיש מחויב לעשות דבר המנוגד לדרישה של סוכן חיצוני".{{הערה|Apter, M. J. (1982). The experience of motivation: the theory of psychological reversals. London: Academic Press.}}
לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות והרואיות למרד (כגון: [[מרד החשמונאים]], מרד חוה ואדם בגן העדן, מרד [[פרומתאוס]], [[מרד גטו ורשה]] ועוד). ניתן להבחין בסוגי מרד שונים{{הערה|McDermott, M. R., & Apter, M. J. (1987b). The Social Reactivity Scale. In M. R. McDermott (Ed.), Rebelliousness in adolescence and young adulthood. Cardiff: University of Wales.}}:
▲[[קובץ:Ghetto Uprising Warsaw2.jpg|ממוזער|גטו ורשה בלהבות בעת המרד]]
'''מרד פרו-אקטיבי''': מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש. מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגות תלמידים שובבים היוצאים כנגד דמות הסמכות בכיתה (המחנכת) על-מנת להשיג חוויות מהנות ומרגשות, לדוגמא: תלמידים אשר אינם נענים לדרישה לשבת בשקט בשיעור וממשיכים לבדר את הכיתה בבדיחות.
שורה 17 ⟵ 16:
'''התנגדות:''' לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, למרות שלפעמים הוא לא מדבר אותם אלא מחצין אותם בהתנהגותו. הוא מסמל את האי נוחות וצורך בתשומת לב ודיאלוג. בזכותו, המנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. המורד עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.
'''פרישה:''' כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית, המורד פורש מהקבוצה.
'''[[אנרכיה]]''': טיפוס אנרכיסטי מורד, הינו טיפוס שיקדם משברים של חוסר תקשורת, חוסר הבנה ובלבול בקבוצה.
שורה 32 ⟵ 31:
[[קובץ:Heinrich fueger 1817 prometheus brings fire to mankind.jpg|ממוזער|פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817]]
ניתן לראות גם ב[[מרד בר-כוכבא]] מרד טלי. במרד זה, יהודי ארץ ישראל יצאו כנגד השלטון הרומאי שבראשו עמד הקיסר אדריאנוס. מרד זה התרחש בין השנים 132-136 לפנה"ס כאשר בסופו נחרבה ירושלים ובית המקדש השני.
[[קובץ:Arch of Hadrianus TS.png|ממוזער|שער הניצחון שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא (שחזור סכמטי)]]
שורה 42 ⟵ 41:
*'''מרד פנטסטי''' (Fantastic rebellion) – מרד מסוג זה מגלם את הנטייה לדמיין או לתכנן תגובה מרדנית בעתיד הרחוק או כאשר האדם ישיג את המשאבים הנחוצים לפעולה. מרד מסוג זה מקבל ביטוי בביטויים מרדניים של ילדים קטנים, כגון: "אם היה לי גפרור הייתי שורף את בית-הספר", "כשאני אהיה גדול, אעשה מה שאני רוצה ולא מה שאימא ואבא אומרים" וכדומה. מרד זה נשאר בגדר פנטזיה ולא מתקיים במציאות.
*'''מרד אנרכיסטי''' (Anarchist rebellion) – במרד האנרכיסטי טמונה השאיפה לבטל את כל דפוסי השליטה הכפייתית וכן את כל סוגי הסמכות השונים.
דוגמא למרד מסוג זה הינו [[המרד באסטוריאס]]. במרד זה, שאורגן על-ידי סוציאליסטים ואנרכיסטים במחוז אסטוריאס שבספרד באוקטובר 1934. המרד פרץ כתגובה למינוים של שלושה שרים מהימין לממשלת ספרד. המרד דוכא על ידי חיילים בפיקודו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]].
שורה 51 ⟵ 50:
===הקשר בין סוגי המרד ל[[מגדר]]===
במחקר שערך ב-2009, מצא בוקובזה{{הערה|
style and birth order. Manuscript submitted for publication.}} קשר בין שני המשתנים: בנים מאופיינים יותר מבנות בסוגי המרד: המתריס, ההדוניסטי והאנרכיסטי. לגבי סוג המרד הטלי והמרד הפנטסטי, לא נמצאו הבדלי מגדר מובהקים.
===הקשר בין סוגי מרד לדפוסי הורות===
כמו-כן, במחקר של בוקובזה, נבדק הקשר בין סוג המרד המדווח לבין דפוס הורות (דפוס זה מתייחס להוריו של המשיב). משתנה דפוס ההורות נבחן על-ידי שני מאפיינים: רמת הדרישות של ההורים (demendingness) ורמת הפיקוח שלהם (monitoring). כל חמשת הסוגים (מרד מתריס, מרד טלי, מרד הדוניסטי, מרד אנרכיסטי ומרד פנטסטי) נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדרישות של ההורים. זאת בניגוד לתוצאות הקשר בין סוגי המרד השונים לבין רמת הפיקוח ההורי, שיצאו כולן לא מובהקות.
===הקשר בין סוגי מרד לגיבוש זהות והתנהגויות סיכון===
במחקר נוסף, בוקובזה ביקש לחקור את הקשר בין מרדנות וסוגיה השונים, לבין גיבוש זהות והתנהגויות סיכון (risk-taking behavior) בגילאי ההתבגרות. לשם בחינת שלב גיבוש הזהות בו נמצא המתבגר, השתמש בוקובזה בסולם
כך לדוגמא, כל סוגי המרד, מלבד מרד אנרכיסטי, נמצאו קשורים באופן חיובי ומובהק לסגנון הזהות מורטוריום (לפי מארסיה, סגנון מורטוריום מאפיין פרטים אשר אינם בעלי מחויבות ברורה והם נמצאים בעיצומו של תהליך אקספלוראטיבי ובמשבר על-מנת למצוא את הדרך שלהם). המרד הטלי נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פורקלוז'ר (לפי מארסיה, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים מחויבות וביטחון בהחלטות שונות, אך זאת ללא תהליך של חקירה או חווית משבר). מרד מתריס נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פיזור הזהות (לפי מארסיה, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים עניין בסוגיית הזהות והאקספלורציה ואינם מביעים מחויבות לדבר). המרד האנרכיסטי נמצא קשור באופן שלילי ומובהק לסגנון השגת זהות (לפי מרסיה, סגנון זה מאפיין פרטים אשר עברו תהליך אקספלוראטיבי, בחרו והתחייבו לכיוון ברור). בנוסף, כל סוגי המרד השונים, מלבד המרד הטלי, נמצאו קשורים באופן חיובי להתנהגויות מסוכנות (כגון: שימוש בסמים,שתייה לשוכרה, מין לא בטוח, נהיגה במהירות גבוהה מהמותר וכדומה).
|