סוגי מרד – הבדלי גרסאות

תופעת ה[[מרד]] הינה תופעה שכיחה וידועה. ב -[[1982]] חוקר בשם Apter הגדיר מרד כ: "לרצות או להרגיש מחויב לעשות דבר המנוגד לדרישה של סוכן חיצוני".{{הערה|Apter, M. J. (1982). The experience of motivation: the theory of psychological reversals. London: Academic Press.}}

לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות והרואיות למרד (כגון: [[מרד החשמונאיםמיתוס]],ים אודות מרד [[אדם הראשון|חוה ואדם]] בגןב[[גן העדן,עדן]] מרדומרד [[פרומתאוס]], [[מרד החשמונאים]], [[מרד גטו ורשה]] ועוד). ניתן להבחין בסוגי מרד שונים{{הערה|McDermott, M. R., & Apter, M. J. (1987b). The Social Reactivity Scale. In M. R. McDermott (Ed.), Rebelliousness in adolescence and young adulthood. Cardiff: University of Wales.}}:

בשנתבמאמר משנת [[2003]] חוקר בשם Billow התייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה{{הערה|Billow, R. M. (2003). Rebellion in group. International Journal of Group Psychotherapy, 53, 331–351.}} מתייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה ניתן להתייחס למרדנות כאסטרטגיה חברתית לפיה האדם מחבל ב[[סטאטוס קוו]] של הקבוצה. השיקוליםשיקולים המביאים למרידה הם היכולת הבסיסית של קבוצה מסוימת לערוך דיון ושינויים, והןכמוגם הלך הרוח של המורד. כלומר הערכה מקדימה: איזו סוג של קבוצה זו עבורי והאם היא מקובלת עלי כאדם?

למנהיג או מנחה בקבוצה מסוימת יש משמעות חשובה ועליו לנווט בין ריחוק לקרבה ליתרכלפי יתר חברי הקבוצה, כך שתוכל להיווצר עצמאות מחד וגיבוש וקרבה מנגד. במאמרו, מתייחס Billow לארבעה סוגים שונים של מרידות בקבוצה:

'''התנגדות:''' לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, למרות שלפעמים הוא לא מדברמביע אותם בדיבור אלא מחציןמבליט אותם חוצה בהתנהגותו. בכך הוא מסמלמעביר אתלזולת מידע אודות האי נוחות וצורךשהוא בתשומתחש ואת עובדת הזדקקותו לתשומת לב ודיאלוג. בזכותו,לזכותו יאמר המנהיגשהמנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. המורד עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.

בשנתבפרי עטו משנת 2009 הוא חילקמחלק את ההתנהגות המרדנית לחמישה סוגים מובחנים:

*'''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגיםהוגנים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים.

מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[פרומתאוס]] אשר בגד ב[[זאוס]], התגנב לאולימפוסל[[אולימפוס]] במטרה לגנוב מאש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) ולהעבירה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (ברגע שיש לאדם את הידע והתבונה הוא יצא כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו עבור בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי (נקשר אל עץ וכבדו נאכל שוב ושוב על-ידי עורבים).

ניתן לראות גם ב[[מרד בר-כוכבא]] מרד טלי. במרד זה, יהודי ארץ ישראל יצאו כנגד השלטון הרומאי שבראשו עמד [[אדריאנוס הקיסר]] אדריאנוס. מרד זה התרחש בין השנים 132-136 לפנה"ס כאשר בסופו נחרבה ירושלים ובית המקדש השני.