|
'''מתנות לאביונים''' (לעניים) היא אחת מה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות ב[[פורים]], והיא חלה על גברים ונשים כאחד. מקור המצווה הוא ב[[מגילת אסתר]], שם נאמר שהיהודים קיבלו על עצמם "כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, '''וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים'''."<ref>אסתר ט, כב</ref>
מתנות לאביונים זה מתנות עניים בחג החנוכה . בחנוכה נותנים להם כל מיני ממתקים . מימני : ג'אנט חחחחחחחח
==מדיני המצווה==
ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] <ref>[[מסכת מגילה]] ז, א</ref> מדייק [[רב יוסף]] שישנו חיוב לשלוח שתי "מתנות" לשני אביונים, מן הריבוי בפסוק "מתנות" (לפחות שתיים) "לאביונים" (לפחות שניים). בעקבותיו פוסק ה[[רמב"ם]]:
{{ציטוט|תוכן=וחייב לחלק לעניים ביום הפורים, אין פחות משני עניים; נותן לכל אחד מתנה אחת, או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין, שנאמר "ומתנות לאביונים" - שתי מתנות לשני עניים. ואין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול, נותנין לו; ואין משנין מעות פורים, לצדקה אחרת.|מקור=הלגילה ב, טז}}
ה[[פוסקים]] דנו בכמות הכסף שעל אדם לתת לעני ביום הפורים; יש שאמרו שמספיק לתת [[פרוטה (חז"ל)|פרוטה]] אחת לכל עני, היינו סכום כסף מינימלי. דעה אחרת היא שיש לתת לכל אחד מהעניים כסף בכמות שניתן לקנות איתה מנה לאכילה. במקרה שאדם לא מצא עני לתת לו, יכול להפריש סכום לתת לעני שימצא, גם אם יתן בפועל רק לאחר החג.
זמן חיוב המצוה הוא ביום שבו קוראים את המגילה, ולכן כאשר לא קוראים את המגילה בפורים עצמו (כמו למשל ב[[פורים משולש]]) מחלקים את המתנות לאביונים ביום י"ד, שבו קוראים את המגילה. הסיבה לכך היא {{ציטוטון|מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה}}<ref>מגילה דף ד עמוד ב</ref>.
==חשיבות המצווה==
|
