ריאליזם מדעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: mk:Научен реализам |
מ תיקון קישור |
||
שורה 6:
# '''ריאליזם [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמי]]''' - בני אדם מסוגלים לדעת, לפחות בקירוב, אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות באמצעות [[מחקר מדעי]]. מטרת המדע היא להשיג ידע כזה.
הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של [[השכל הישר]] וכתגובה ל[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]]. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. למשפטים במדע על ישים לא נראים כגון [[אלקטרון|אלקטרונים]] יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישים נראים (למשל "שבילים" ב[[תא ערפל]]). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה זו וטענו לעומתם שלמשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. אם לדוגמה מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, זהו משפט על ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת - לטענה זו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה.
נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה ה[[לוגיקה|לוגית]] שאמיתותה של [[תאוריה]] מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף [[חוק השלישי הנמנע]] תאוריה מדעית יכולה להיות או אמיתית או שיקרית ([[או מוציא]]). כך, אם תאוריה מדעית היא אמיתית הרי שמושאיה קיימים במציאות: מושאי המדע החומריים אכן קיימים בחלל ובזמן. מונחי המדע אינם רק כלים להבנת המדע אלא מצביעים על ישים ממשיים. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר בתאוריות מדעיות מצליחות, הטענות שהן טוענות על העולם הן אכן אמיתיות, לפחות בקירוב.
| |||