תראונין – הבדלי גרסאות

'''תראונין''' ('''Threonine''') היא אחת מ-20 [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] הנפוצות ב[[טבע]]. [[תא|תאי]]י [[גוף האדם]] אינם מסוגלים [[סינתזה כימית|לסנתז]] תראונין ולכן היא מהווה '''חומצת אמינו חיונית''', אותה יש לקבל דרך ה[[מזון]].

השייר של תראונין מורכב מ[[אטום]] [[פחמן]] הקשור לאטום [[מימן]], לקבוצת '''מתיל''' ('''CH₃''') ולקבוצת '''[[הידרוקסיל]]''' ('''OH'''). שייר זה זהה כמעט לשייר של חומצת אמינו אחרת: '''[[ולין]]''', כשהשניים נבדלים זה מזה בכך שקבוצת ההידרוקסיל מוחלפת בוליןבוולין בקבוצת מתיל נוספת. קבוצת ההידרוקסיל הינה [[קוטביות|קוטבית]] ומסוגלת ליצור [[קשרי מימן]] עם [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]]. תראונין הינה לפיכך הידרופילית[[הידרופילי]]ת, זאת לעומת ולין ההידרופוביתה[[הידרופובי]]ת.

[[תא]]י [[גוף האדם]] אינם מסוגלים [[סינתזה כימית|לסנתז]] תראונין בעצמם; זוהי לפיכך '''חומצת אמינו חיונית''', אותה מוכרח ה[[אדם]] לצרוך דרך ה[[מזון]]. רק מקורות צמחיים בודדים מכילים תראונין, בפרט [[עדשים]] וזרעוני [[שומשום]], וכן [[סויה]], [[חומוס]], ובוטניםו[[בוטנים]]<ref>"[http://www.to-heal.com/Default.asp?sType=0&PageId=12391 מדריך חומצות האמינו החיוניות]" </ref>. ועל כן הם מרכיבים חיוניים בתזונה [[צמחונות|צמחונית]]. תראונין הייתה חומצת האמינו האחרונה שנתגלתה, בשנת [[1938]].