בית העלמין קריית שאול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
מ פיסוק
שורה 8:
ראשיתו של בית העלמין ב-[[1943]], אז העלה יו"ר ה[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] של תל אביב, [[דוד צבי פנקס]], את הצורך במציאת אדמות ל[[קבורה]], בשל החשש שב[[בית הקברות נחלת יצחק]] לא יוותרו מספיק מקומות. יו"ר ועד ה[[חברה קדישא]], זלמן מייזל, פתח ב[[משא ומתן]] לרכישת ה[[קרקע]]ות, וההליך הושלם ב-[[1949]]. בשנים הראשונות חל עיכוב בפעילות בית העלמין, עקב התנגדותו של [[מינהל התכנון|אגף התכנון]] ב[[משרד הפנים]], אך בסופו של דבר התאפשר המשך פעילותו.
 
על שער הכניסה לבית העלמין, עדיין מתנוסס שלט לאמור "בית העלמין המרכזי", אך בשל התמעטות מקומות הקבורה במקום נחנך ב-[[1991]] [[בית העלמין ירקון]], בסמוך ל[[פתח תקווה]], וזה ירש את מקומו של בית העלמין קריית שאול כבית הקברות המרכזי של [[גוש דן]]. בבית העלמין קריית שאול עדיין נקברים נפטרים, אך הוא מוגדר על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] כ"בית עלמין סגור", המאפשר גביית דמי קבורה.
 
בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות קריית שאול הוקמו [[אנדרטה|אנדרטאות]] לזכר קורבנות [[השואה]]. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו מ[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. באנדרטאות: אנדרטאות ליהודי [[ברסט ליטובסק|בריסק]], [[בוקובינה]], [[מינסק]] ו[[קרקוב]]. במקום גם חלקה בה נטמנו "חסידי אומות העולם" ונספים בפעולות טרור, ובסמוך לשער הכניסה לבית הקברות קבורים חמישה מהנרצחים ב[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]].