סיומת סטטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rezabot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:نامعین ایستایی
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q333712
שורה 6:
==מבנה לא מסוים סטטית==
מבנה לא מסוים סטטית הוא מבנה שיש [[אינסוף]] דרכים להעביר את העומסים שפועלים עליו לסמכים. ולכן על מנת למצוא את המאמצים הפנימיים יש צורך לדעת את הקשיחויות היחסיות של האלמנטים. ככל שאלמנט קשיח יותר הוא לוקח חלק גדול יותר של המאמצים. לדוגמה, אם נניח שתי קורות בעלות קשיחויות שונות אחת על השנייה ונעמיס את שתיהן ביחד, הקורה הקשיחה תקבל את מירב המאמצים, משום שעל מנת לכופף אותה באותה מידה (כמו הקורה השנייה), יש צורך במאמצים רבים יותר. אפשר לזהות מבנה לא מסוים סטטית על ידי דרגת סיום סטטית גדולה מאפס (כשהמבנה יציב), המספר המתקבל הוא דרגת אי הסיום הסטטית. ומציין את מספר [[דרגות חופש|דרגות החופש]] של הבעיה.
 
 
הראשון שפתר בעיה של מבנה לא מסוים סטטית היה קלפרון, על ידי מציאת משוואת הקו ה[[אלסטיות|אלסטי]] של קורה. הוא הגדיר שהקורה נשארת אלסטית, לכן עבור כל נקודה, הזווית משמאל לנקודה שווה לזווית מימין לנקודה, והשקיעה של הקורה רציפה. על ידי פיתוח הנוסחא y"=m/EI (משוואת הקו האלסטי) הוא איפשר פתרון של קורות ומסגרות לא מסוימות סטטית. הפיתוח המשמעותי אחרי כן היה [[חוקי קסטיליאנו]], החוקים השתמשו בהגדרות של אנרגיה, ומציאת מינימום האנרגיה במבנה. שיטה זאת נחשבת לשיטת הגמישות. ואיפשרה את פיתוח שיטת הקשיחות לאחר מכן. כיום על מנת לפתור מבנים מסובכים, נהוג להשתמש בשיטת הקשיחות שמופעלת על ידי תוכנות [[אלמנטים סופיים]]. דוגמאות למבנים לא מסוימים סטטית: קורה נמשכת, פלטת [[תקרה]], קיר, ולמעשה רוב המבנים הקיימים כיום.
שורה 44 ⟵ 43:
[[קטגוריה:הנדסה]]
 
[[en:Statically indeterminate]]
[[ast:Hiperestaticidá]]
[[bs:Statička neodređenost]]
[[ca:Hiperestaticitat]]
[[cs:Statická určitost]]
[[de:Statisch bestimmt]]
[[es:Hiperestático]]
[[et:Staatikaga määramatud ülesanded]]
[[fa:نامعین ایستایی]]
[[fr:Hyperstatisme]]
[[it:Statica delle strutture]]
[[ja:不静定構造]]
[[ko:부정정]]
[[nl:Statisch (on)bepaald]]
[[ru:Статически определимая система]]
[[zh:靜不定]]