התיאטרון האמנותי של מוסקבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
==היסטוריה==
===לפני מהפכת אוקטובר===
היסטוריית התיאטרון מתחילה מפגישת [[שחקן]] ו[[במאי]] [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] עם [[תסריטאי]] ומורה למשחק [[ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו]] ב-[[19 ביוני]] [[1897]] ב[[מסעדה]] ב[[מוסקבה]]. במהלך הפגישה סוכם על הקמת תיאטרון חדש שיתבסס על עקרונות של הבמאי הצרפתי אנדרה אנטואן והבמאי הגרמני טוטו בראם. אחד העקרונות של התיאטרון החדש היה מחיר נמוך של כרטיסי כניסה. תחילה הועברה פניה לעיריה אך העיריה סירבה לתמוך בתיאטרון. כתוצאה מכך המייסדים נאלצו לפנות ל[[
המייסדים היו בראש התיאטרון ושחקנים באו מקבוצת תלמידים של נמירוביץ'-דנצ'נקו ושחקנים חובבנים שהשתתפו בהצגות בבימוי של סטניסלבסקי. ההצגה הראשונה התקיימה ב-[[14 באוקטובר]] ([[26
עד לשנת [[1902]] לתיאטרון לא היה בניין קבוע אך לקראת העונה השלישית היה ברור שנדרש בניין התיאטרון. היה צורך לאיחסון תעפורות ומקום להחזרות. סוכם על הקמת [[קואופרטיב]] בהרכב של 13 חברים, כאשר סטניסלבסקי ונמירוביץ'-דנצ'נקו היו נציגי השחקנים. החלטות היו מתקבלות באספה כללית של חברי הארגון כאשר מספר קולות היה פרופורציונלי לתרומה הכספית. התרומה הכספית הגדולה הייתה של [[סאבה מורוזוב]], תעשיין מוסקבאי. במהלך קיץ [[1902]] בוצע התאמת בניין קיים לבניןן התיאטרון עם 1200 מקומות ישיבה. בסתיו [[1902]] התיאטרון החל לעבוד בבמתו הקבועה.
עד לשנת [[1905]] התיאטרון העדיף הצגות של מחזאים רוסים כמו אלכסיי טולסטוי, [[אנטון צ'כוב]] ו[[מקסים גורקי]]. בשנת [[1905]] התיאטרון העלה על הבמה מחזה של [[מקסים גורקי]], אך המחזה הנוסף שלו הועלה רק כעבור 30 שנים. בנוסף התיאטרון העלה מספר מחזות של [[
בשנת [[1906]] התיאטרון נסע לראשונה ל[[
התיאטרון ניסה למצוא דרכים חדשים בבימוי ומחקש ולכן מפעם לפעם הוקמו [[סטודיו|סטוסיות]] בהם סטניסלבסקי היה מפתח את רעיונותיו.
בשנת [[1902]] התגלו חילוקי דעות בין מיסדי התיארטון ובהתאם לכך בשנת [[1906]] הם הפסיקו בימוי משותף.
בתקופה זו הוקמו "סטודיו ה-1" ו"סטודיו ה-2" בהם סטניסלבסקי פיתח את הרעיונות שלו.
=== התקופה הסובייטית===
שורה 36 ⟵ 38:
בעקבות תוספת "על שם גורקי" התיאטרון התחיל להעלות מחזות של [[מקסים גורקי]] על במתו. בהתאם להנחיית השלטונות מחזות של מחזאים לא רוסים הורדו מהבמה.
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] התיאטרון פונה ל[[סרטוב]] וחזר ל
בשנות ה-50 וה-60 התיאטרון עבר משבר קשה שהלך והעמיק. לתיאטרון היו הרבה שחקנים אך רוח ההתחדשות נעלמה. החשקנים הקימו קבוצות לחץ וכמה שחקנים ותיקים לא השתתפו בהצגות במשך שנים.
בשנת [[1970]] לבמאי הראשי של התיאטרון מונה [[אולג יפרמוב]]. הוא הצליח להביא לתיאטרון שחקנים חדשים וטיפל בהוצאה מהרכב שחקנים ותיקים. אומנם הוא לא קיבל סמחויות רחבות כמו [[גאורגי
==לאחר הפיצול==
===תיאטרון על שם צ'כוב===
|