חברון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q168225 |
|||
שורה 106:
'''יישוב יהודי בחברון''' התקיים מ[[תקופת המקרא]] ועד [[חורבן בית שני]]. לאחר מכן התקיימה קהילה של לפחות כ-20 משפחות לאורך המאות. ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]], ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]], הוקם בה [[בית הכנסת אברהם אבינו|בית הכנסת על שם אברהם אבינו]]. בסוף [[המאה ה-19]] הגיעו [[יהודים]] רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בה. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר והשאר נטשו אותה.
[[קובץ:SettlersShuhadaStreet.jpg|ימין|ממוזער|250px|יהודים מטיילים ברחוב דוד המלך (שוהאדה)]]
לאחר [[כיבוש]] חברון ב[[מלחמת ששת הימים]] חודש היישוב היהודי בעיר. היישוב, בו פועל ועד מוניציפלי - "ועד היישוב היהודי בחברון" - שהוקם באישור הממשל הצבאי ו[[משרד הפנים]], הוגדר ב"[[הסכם חברון]]" בתור אזור בשליטה ביטחונית ישראלית והוא מהווה [[התנחלות]] עצמאית ונפרדת מ[[קרית-ארבע]] הסמוכה. במהלך כל שנות קיומו נמצא יישוב זה, בחיכוך מתמיד עם ה[[פלסטינים]] תושבי חברון, שהם למעלה מ- 99% מתושבי העיר. בשל חיכוך זה נדרש [[צה"ל]] להקצות לאורך כל השנים כוחות משמעותיים להפרדה בין הצדדים ולשמירה על הסדר והביטחון בעיר, ולצדם פועל בעיר גם [[הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון|כוח משקיפים בינלאומי]].
מחד, יהודי העיר סובלים מאז הקמתה מחדש של השכונה היהודית בעיר ב-[[1979]], מהתנכלויות ופיגועי טרור מצד האוכלוסייה הערבית בעיר. מאידך, גם פעולות אלימות של תושבי חברון היהודים, ושל יהודים המתארחים בחברון, נגד ערבים תושבי העיר, ונגד פעילי ארגונים בינלאומיים השוהים בעיר, אינן נדירות{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה, יואב לימור, חנן|"חיילי צה"ל ניצלו בנס מהפיצוץ בחנות בחברון"|132/313|3 באפריל 2001||archive|}}}}.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ודורון נחום|חברון: מתקרב פינוי בכוח מהשוק|035/172|17 בינואר 2006|}}}}{{הערה|{{נענע10|הארון תחאוכו| חברון: מתנחלים השליכו ביצים וקמח על שוטרים|218469|3 בינואר 2006||news}}}}{{הערה|{{וואלה!|מירון רפופורט, הארץ|הפלסטינים עוזבים את חברון "הישראלית"|811134|19 בנובמבר 2005|}}}}<ref>כתבה של [[שי חזקני]], "[[חדשות 10]]", ערוץ [[ישראל 10]] ששודרה ב-[[10 בינואר]] [[2007]].</ref>
ב-[[15 בנובמבר]] [[2002]] אירע [[הפיגוע בציר המתפללים]], שבו נהרגו 12 חיילים ואנשי כיתת הכוננות של היישוב היהודי בחברון. לאחר מספר פיגועים, בהם פיגוע התאבדות שהרג את בני הזוג לוי ב-2003, נותרו החנויות ברחוב המרכזי בעיר התחתית סגורות בצו. במפות שהציג [[צה"ל]] ל[[בג"ץ]] לא מופיעה סגירת הרחוב, ובהמשך אף נטען בבג"ץ כי הרחוב סגור בשגגה, והוא ייפתח, ואולם במציאות החנויות והבתים ברחוב (להוציא ארבעה) עודם סגורים לכניסת פלסטינים, שעה שהיהודים נעים ברחוב בחופשיות. בשנות ה-2000 אירעו מספר פינויים של בתים שבהם מתגוררים יהודים בחברון על ידי כוחות הביטחון, על רקע טענות כי הם פלשו אליהם ללא אישור.
==אתרים בחברון==
| |||