לאוניד גאידאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
לאוניד גאידאי נולד בעיר סבובודני ([[מחוז אמור]]) למשפחת [[פקיד]] במשרד מסילות ברזל. בשנת [[1923]] המשפחה עברה ל[[צ'יטה]] ואחר כך ל[[אירקוצקאירקוטסק]]. עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]] גאידאי גויס ולחם בחזית. בדצמבר [[1942]] הוא קיבל עיתור על גבורתו בקרב. זמן קצר לאחר מכך לאוניד גאידאי נפצע ושוחרר מ[[הצבא האדום]]. בשנת [[1947]] הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשחק ליד תיאטרון אירוצקהעירוני באירוטסק. מספר שנים הוא עבד כפועל במה ושחקן. בשנת [[1949]] גאידאי נסע ל[[מוסקבה]] והתקבל ל-[[VGIK]] לקורס של [[גריגורי אלכסנדרוב]] וסיים את לימודיו בשנת [[1955]].
 
הסרטו הראשון כבמאי גאידאי סיים בשנת [[1956]] והוא התבסס על הסיפורים של [[ולדימיר קורולנקו]]. בשנת [[1958]] גאידאי סיים את סרטו הראשון. הפעם זה היה סרט [[סאטירה|סאטירי]] שלאחר דרישות הנהלה והצנזורה קוצר לחצי. תקופה מסוימת לגאידאי לא נתנו לביים סרטים חדשים. בשנת [[1961]] גאידאי ביים שני סרטים קצרים קומים שזעו להצלחה. בשנת [[1961]] גאידאי ביים סרט על בסיס 3 סיפורים קצרים של [[או. הנרי]].
 
לאחר הפסקה של שלוש שנים גאידאי בים סרטיםסרטי [[קומדיה]] שהיו שיא הקריירה שלו כבמאי:
 
* 1965 - "מבצע שבה והרפתקעות נוספות של שוריק" (Операция «Ы» и другие приключения Шурика) - היה שיאן הצפיה בשנה זו.
שורה 14:
* 1968 - "[[יד היהלום]]" (Бриллиантовая рука) - היה שיאן הצפיה בשנה זו. בשנת [[1995]] השטר זכה לתואר הקומדיה הטובה ביותר של המאה.
 
בשנות ה-70 ה-80 גאידאי ביים מספר סרטים קומיים על בסיס יצירות של [[מיכאיל בולגקוב]], [[ניקולאי גוגול]], [[מיכאיל זושזושצ'נקו]] ו[[אילף ופטרוב]]. למרות הצלחה הם לא התקרבו להישגים של סרטים משנות ה-60. את סרטו האחרון גאידאי ביים בשנת [[1992]].
 
סרטיו מוקרנים עד היום וזוכים לפופולאריות רבה ב[[רוסיה]] ומדינות נוספות.
 
==קישורים חיצוניים==