קזאין – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Caseínas.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה של קפא-קזאין]]

'''קזאין''' הוא קבוצת [[חלבון|חלבונים]], המהווה את מקור החלבון העיקרי של ה[[גבינה]]. עלותו הנמוכה של חומר הגלם מביא לשימוש נרחב בו בתהליך הייצור של [[דבק]]ים, חומרי קישור, ציפויי מגן, סוגי [[פלסטיק]] שונים (כמו בידיות סכין), [[בד]]ים, [[טריפטון|מצע]] לגידול [[חיידקים]], [[תוסף מזון|תוספי מזון]] (לאלו שאינם [[רגישות ללקטוז|רגישים ללקטוז]] ואינם [[טבעונות|טבעונים]]) וחומרים רבים אחרים. בתהליך פירוק קזאין נוצר [[פפטיד]] [[קאזמורפין]].

 

הקבוצה מחולקת לארבע תת-קבוצות: אלפא, בטא, גמא וקפא-קזאינים. שלושת הסוגים הראשונים של הקזאינים הם [[קוטביות|הידרופוביים]] ("שונאי-מים"), ואילו חלבוני הקפא-קזאין הם [[אמפיפטי]]ים ([[מטען חשמלי|מטענים]] שליליים רבים בקצה ה-N טרמינאלי של החלבון). ההתארגנות המרחבית של הקזאינים בחלב היא ב[[מיצלה]] כדורית - החלבונים ההידרופוביים נמצאים במרכז המיצלה, בעוד הקפא-קזאינים נמצאים על פני השטח של המיצלה, ומייצבים אותה מבחינה [[אנרגיה|אנרגטית]].

 

פירוק הקזאין על ידי ה[[פרוטאז]] [[טריפסין]] משמש ליצירת [[טריפטון]] - תערובת [[פפטיד]]ים המשמשת ב[[מיקרוביולוגיה]] כמרכיב במצע לגידול [[חיידקים]], להם הוא מספק [[חומצות אמינו]], תרכובות [[חנקן]] ו[[ויטמינים]].

 

==הערות שוליים==