הישארות הנפש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
==ביהדות==
תורת הגמול המקראית מתקיימת בתחומי העולם הזה ומשום כך אין היא זקוקה להשארות הנפש. הקיום שלאחר המוות נתפס במקרא כ'קיום צללים' בשאול, ואין הוא נתפס כקיום חיובי.
הקיום שלאחר המוות נתפס במקרא כ'קיום צללים' בשאול, שאין בו מן החיוב. ב[[יהדות]] הבתר-מקראית הישארות הנפש היא מרכיב חשוב של תורת הגמול ושל המושג [[עולם הבא]], וכל ההוגים ה[[יהודי]]ם סברו שהנפש תישאר לאחר המוות. יוצאים מן הכלל הם ה[[צדוקים]] ב[[תקופת בית שני]], שכפרו בהישארות הנפש ובשכר ועונש שלאחר המוות.
 
הקיום שלאחר המוות נתפס במקרא כ'קיום צללים' בשאול, שאין בו מן החיוב. ב[[יהדות]] הבתר-מקראית הישארות הנפש היא מרכיב חשוב של תורת הגמול ושל המושג [[עולם הבא]], וכל ההוגים ה[[יהודי]]ם סברו שהנפש תישאר לאחר המוות. יוצאים מן הכלל הם ה[[צדוקים]] ב[[תקופת בית שני]], שכפרו בהישארות הנפש ובשכר ועונש שלאחר המוות.
 
שאלה חשובה היא: איזה חלק של הנפש נשאר לאחר המוות. התשובה לשאלה זו קשורה בקשר אמיץ להשקפה על מהותה של הנפש.