יהדות בולגריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמירת ביניים |
+ |
||
שורה 4:
'''יהדות בולגריה''' היא קהילה יהודית מרובת [[קהל]]ים, המתקיימת באזור [[בולגריה]] מ[[המאה ה-2]] ועד ימינו. ב-[[1945]] הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה 49,172 נפשות.
ראשוני היהודים בבולגריה היו ה[[רומניוטים]] ועדויות לקהילות מתקופת [[הקיסרות הרומית]] נמצאו ב[[כפר]] [[גיגן]] ובערים [[פלובדיב]] ו[[קיוסטנדיל]]. בתקופת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]] שימשו יהודי בולגריה מתווכים מול [[ממלכת הכוזרים]] ובתקופת [[האימפריה הבולגרית השנייה]] נהנו מחופש פולחן ועיסוקים שהיו חסרי תקדים ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]. בשלהי [[המאה ה-14]] הגיעו לאזור בולגריה מגורשים מ[[ממלכת הונגריה]] ובמהלך [[המאה ה-15]] הגיעו מגורשים גם מ[[צרפת]] ומ[[בוואריה]]. בשלהי [[המאה ה-15]], הגיעו לשטחי [[האימפריה העות'מאנית]] ובכלל זה לבולגריה [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]] ופורטוגל בהזמנת ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]] [[באיזיט השני]]. יהודי ספרד שהיו [[אוריינות|אוריינים]], [[רב-לשוניות|רב-לשוניים]] ומהם נמנו סוחרים ו[[אומן|אומנים]] השתלבו במערכת הכלכלית העות'מאנית ושגשגו. בהדרגה בשל גודלה של הקהילה הספרדית, נטמעו בה קהילות הרומניוטים, ההונגרים וה[[אשכנזים]]. כמה מבני הקהילה [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] לארץ ישראל, כמו רבים בקהילות תפוצות ישראל, והתיישבו בעיר [[יפו]] על פי [[משה מונטיפיורי|מפקד מונטיפיורי]] ב[[תקצ"ט]] [[1939]].{{הערה|[[יצחק בן
לאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] זכתה [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] בעצמאות בפועל, מתוקף סיכומי [[קונגרס ברלין]]. ה[[חוקה]] הבולגרית החדשה הבטיחה זכויות נרחבות למיעוטים בנסיכות והקהילה מינתה רב ראשי שהובא מחוץ לגבולות בולגריה וניהלה את הקהילות ביישובים השונים באמצעות [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|קונסיסטוריה]] מרכזית. לאחר עצמאות בולגריה התבססה מערכת החינוך היהודית באמצעות בתי הספר של רשת [[כל ישראל חברים]] ובמקביל הוחל בהקמתם של בתי ספר קהילתיים. התמורות בציבוריות היהודית כללו תהליך [[חילון]], בדומה ליהדות באירופה בכללה, והנהגות הקהילות היהודיות הוחלפו בהתאם לכך. בשלהי המאה ה-19, החלה פעילות [[ציונות|ציונית]] בבולגריה והשפיעה על [[עלייה לארץ ישראל]]. בני הקהילה היו שותפים להתיישבות ב[[חורן]], הקימו את [[מושבה]] ב[[הר-טוב]] ונמנו עם מקימי המושבה [[יבנאל]]. ב-[[1898]] נוסדה בבולגריה שלוחה של [[ההסתדרות הציונית]]. התקבלותו הרחבה של הרעיון הציוני בציבוריות היהודית, לוותה בדיון ציבורי סוער ואף למאבק על השליטה ברחוב היהודי, בין ניצי התנועה הציונית, נכבדי המשפחות העשירות שכונו '''נוֹטָאבֶּלִים''', לבין ממסד הרבנות הראשית בראשות הרב [[מרדכי אהרנפרייז]]. במקביל התחולל מאבק על דמותו של החינוך היהודי בבולגריה בין מוסדות החינוך הקהילתיים שנשלטו על ידי התנועה הציונית, לבין ראשי [[כי"ח|כל ישראל חברים (כי"ח)]]. כל המאבקים הוכרעו לבסוף לטובת התנועה הציונית, ורשת [[כי"ח]] עזבה את בולגריה.
| |||