|
אגודת כולל שומרי החומות הוקמה על ידי הרב [[שמעון דייטש]], מתלמידי ה[[חתם סופר]] ב[[פרשבורג]] וממנהיגי עליית תלמידי החתם סופר לארץ ישראל. בראשות הכולל עמדו גם חתנו הרב [[משה נחום ולנשטיין]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
הכולל הוקם כדי לתמוך בבני קהילת יוצאי [[הונגריה]] במציאת פתרונות דיור ועזרהוסיוע כספית לצורך מחיה. איסוף וחלוקת כסף לבני הקהילהכספי, שנקראבמסגרת "מפעל [[החלוקה]]",. והואהסיוע בוצע דרך קופת הצדקה של האגודה, קופת ([[רבי מאיר בעל הנס]]). הכסף למפעל החלוקה נתרם על ידי תורמים יהודים בגולה.
עם הזמן התרחבה פעילות הכולל, והוקמו על ידו שני מרכזים דתיים חברתיים האחד לעדת ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] יוצאי הונגריה, והשני לעדת ה[[חסידים]]. לקהילה היה מרכז מנהלתי פקידותי אחד אשר נקרא "כולל שומרי החומות". פקידי הכולל דאגו לאסוף כספי תרומות כדי לבנות בתים ולאפשר קיום יום יומי של בני הקהילה, ואילו הרבנים דאגו לחיים הרוחניים באמצעות בתי הכנסת, בתי המדרש ותלמודי התורה.
== פעולות הכולל ==
אחת הפעולות הראשונות של הכולל, הייתה רכישת חלקת קרקע בפינת רחוב המעלות בעיר העתיקה, העולה מרחוב הגיא (רחוב אל ואד) אל רחוב השלשלת, בהשבה נבנו שני בתי כנסת. האחד בית כנסת לעדת החסידיםה[[חסידים]] בשם "אהל משה", על שם החת"ם סופר, והשני היה בית כנסת לעדת הפרושים בשם "נחמת ציון".
בשנת [[1891]] בנה הכולל את שכונת [[בתי אונגרין]], סמוך ל[[מאה שערים]]. באותה שנה החלה גם בנייתו של [[בית הכנסת אוהל יצחק]] ב{{ה|עיר העתיקה}} על שמו של הנדיב הרב יצחק צבי רצסדורפר מהונגריה. המבנה, שהשתרע על פני שתי קומות, נעזב ב[[מאורעות תרפ"ט]] שבמהלכם נהרגו מתפללים מבית הכנסת. הפורעים הערבים השתלטו על הבניין, הסירו את הגג ובזזו את הדלתות, החלונות והארונות. נותרו רק הקירות החשופים.
כיום בית הכנסת שוחזר והוא שב לתפקד.
== קהילת הכולל ==
לחברי הכולל חולקו פעם בשנה כספים שנאספו [[החלוקה|מכספילפי החלוקה]],מפתח באמצעות הענקתשל נקודות זכאות. כל נקודת זכאות הייתה שווה כמה [[גרוש]]ים. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה. אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר/בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.
נקודות זכאות הוענקו על ידי הפקידים כאשר אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר/בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.
בני הקהילה ההונגרית בירושלים התייחדו משאר בני העיר בקנאותם וקפדנותם לכללהלכה קוץ ותג בהלכה וברוחולרוח היהדות. הם באו מבית מדרשו של ה[[חתם סופר]], וראו חיוב לקיים הלכה למעשה את פתגמוברוח כישיטת "[[חדש אסור מן התורה]]". אי לכך הם היו חוד החנית בהקמתה של ה[[העדהחתם החרדיתסופר]],. וישהם שרואיםבלטו בייסודובעמידתם שלבראש כוללמאבקי שומריהגורמים החומותהשמרנים כהנחתבקרב אבןהחרדים הפינהבירושלים לקהילהוהם זו.לקחו גםחלק לפנימשמעותי הקמתבהקמת [[העדה החרדית,]]. הצטיינו חברי כולל אונגרין, בעמידתם בראש מאבקי היהדות החרדית בירושלים של אז.
[[קטגוריה:מאה שערים]]
[[קטגוריה:היישוב הישן]]
[[קטגוריה:החלוקה]]
| 