קורבן אשם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1091085
אין תקציר עריכה
שורה 26:
המקור בתורה לקרבן זה<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יט|כ|כב}}.</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה... וְהִוא '''שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִיש'''ׁ, וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ, בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה<ref>תיבדק אם הייתה מזידה, ואם כן - תקבל מלקות (ראו רש"י ורמב"ן שם).</ref>, '''לֹא יוּמְתוּ, כִּי לֹא חֻפָּשָׁה'''<ref>לא יוצאו להורג, ככל איש ואשה המנאפים (ויקרא כ,י), כי השפחה לא יצאה לחופשי, ולכן לנישואיה אין תוקף מלא.</ref>. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵיל אָשָׁם. וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי ה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא.}}
 
== אשם תלוי ==
קורבן אשם זה מיוחד מכל הקורבנות, היות שהוא בא על '''ספק''' חטא, במקרים בהם האדם מסופק האם עשה עבירה המחייבת אותו להביא [[קורבן חטאת]] ("תלוי" - דבר התלוי ועומד בספק). לדוגמה: אדם שעשה מלאכה בשוגג באחד מ[[בין השמשות]] של שבת, כך שאין ידוע האם המלאכה נעשתה בשבת או ביום חול (בין השמשות הינו זמן מסופק מצד עצמו).
 
אם האדם ייעד את הבהמה לאשם תלוי, ובטרם הוקרבה התברר שלא חטא - לא יקריבנה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה א</ref>. אם הוקרבה, ולבסוף התברר שחטא - עליו להביא [[קורבן חטאת]], אף שהביא אשם<ref>תלמוד בבלי מסכת כריתות דף כו עמוד ב, ורמב"ם משנה תורה הלכות שגגות פרק ח הלכה א. בתלמוד שם נאמר, שמטרת הקרבן "להגן עליו מן היסורים" בינתיים, עד שיוודע לו חטאו ויביא קורבן חטאת. מן הרמב"ם בפירוש המשנה (כריתות פרק ו משנה ג) משתמע, שהמטרה היא הרגעת האדם מן הפחד שמא חטא.</ref>. הלכה מיוחדת נוספת בקרבן זה, שאם הגיע [[יום הכיפורים]] והחוטא טרם הביא את קרבנו - אין צורך להביא את האשם התלוי, שכן כפרת יום הכיפורים שקולה ככפרת קרבן זה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה ד</ref>.
 
המקור בתורה לקרבן זה<ref>ויקרא ה,יז-יח</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה '''וְלֹא יָדַע''' וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג, '''וְהוּא לֹא יָדַע''' וְנִסְלַח לוֹ.}}
 
[[חז"ל]]<ref>תלמוד בבלי זבחים דף מח עמוד א</ref> עמדו על כך, שהתורה החמירה כאן בספק יותר מאשר בוודאי: האשם, כאמור, הוא איל בערך שני שקלים, בעוד שלחטאת התורה לא קבעה ערך מסוים. רבי [[יונה גירונדי]]<ref>מובא בפירוש תלמידיו על ה[[רי"ף]] למסכת ברכות, דף א עמוד ב.</ref> הסביר זאת: "מפני שעל הודאי משים האדם החטא אל לבו, ודואג ומתחרט עליו וחוזר בתשובה שלימה; אבל על הספק עושה סברות, ואומר: אותה חתיכה שאכלתי -אולי הייתה מותרת, ולא ישית אל לבו לשוב, ולזה החמירו בו יותר".
 
אשם תלוי מובא כאשר קיים ספק ממשי שאכן היה חטא חמור, מסוג העבירות שעונשן [[כרת]], ולא די בכך שהאדם חושש שאולי היה בידו חטא כלשהו. הלכה זו הייתה שנויה במחלוקת המובאת במשנה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה ד</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}
 
== אשם [[נזיר (יהדות)|נזיר]] ==
שורה 58 ⟵ 45:
 
אשם מצורע מיוחד בכך שיש לצרף לו [[נסכים]], בניגוד לשאר מיני האשם. על הלכותיו המיוחדות של אשם מצורע בתהליך ההקרבה ראו להלן: תהליך ההקרבה והאכילה.
 
== אשם תלוי ==
קורבן אשם זה מיוחד מכל הקורבנות, היות שהוא בא על '''ספק''' חטא, במקרים בהם האדם מסופק האם עשה עבירה המחייבת אותו להביא [[קורבן חטאת]] ("תלוי" - דבר התלוי ועומד בספק). לדוגמה: אדם שעשה מלאכה בשוגג באחד מ[[בין השמשות]] של שבת, כך שאין ידוע האם המלאכה נעשתה בשבת או ביום חול (בין השמשות הינו זמן מסופק מצד עצמו).
 
אם האדם ייעד את הבהמה לאשם תלוי, ובטרם הוקרבה התברר שלא חטא - לא יקריבנה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה א</ref>. אם הוקרבה, ולבסוף התברר שחטא - עליו להביא [[קורבן חטאת]], אף שהביא אשם<ref>תלמוד בבלי מסכת כריתות דף כו עמוד ב, ורמב"ם משנה תורה הלכות שגגות פרק ח הלכה א. בתלמוד שם נאמר, שמטרת הקרבן "להגן עליו מן היסורים" בינתיים, עד שיוודע לו חטאו ויביא קורבן חטאת. מן הרמב"ם בפירוש המשנה (כריתות פרק ו משנה ג) משתמע, שהמטרה היא הרגעת האדם מן הפחד שמא חטא.</ref>. הלכה מיוחדת נוספת בקרבן זה, שאם הגיע [[יום הכיפורים]] והחוטא טרם הביא את קרבנו - אין צורך להביא את האשם התלוי, שכן כפרת יום הכיפורים שקולה ככפרת קרבן זה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה ד</ref>.
 
המקור בתורה לקרבן זה<ref>ויקרא ה,יז-יח</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה '''וְלֹא יָדַע''' וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג, '''וְהוּא לֹא יָדַע''' וְנִסְלַח לוֹ.}}
 
[[חז"ל]]<ref>תלמוד בבלי זבחים דף מח עמוד א</ref> עמדו על כך, שהתורה החמירה כאן בספק יותר מאשר בוודאי: האשם, כאמור, הוא איל בערך שני שקלים, בעוד שלחטאת התורה לא קבעה ערך מסוים. רבי [[יונה גירונדי]]<ref>מובא בפירוש תלמידיו על ה[[רי"ף]] למסכת ברכות, דף א עמוד ב.</ref> הסביר זאת: "מפני שעל הודאי משים האדם החטא אל לבו, ודואג ומתחרט עליו וחוזר בתשובה שלימה; אבל על הספק עושה סברות, ואומר: אותה חתיכה שאכלתי -אולי הייתה מותרת, ולא ישית אל לבו לשוב, ולזה החמירו בו יותר".
 
אשם תלוי מובא כאשר קיים ספק ממשי שאכן היה חטא חמור, מסוג העבירות שעונשן [[כרת]], ולא די בכך שהאדם חושש שאולי היה בידו חטא כלשהו. הלכה זו הייתה שנויה במחלוקת המובאת במשנה<ref>משנה מסכת כריתות פרק ו משנה ד</ref>:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}
 
==תהליך ההקרבה והאכילה==