ספריית אשורבניפל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגום העברית הגוגלית לעברית צחה, ותיקוני עובדות.
אין תקציר עריכה
שורה 5:
מסורות ארמניות ופרסיות מציינות ש[[ספריית אלכסנדריה]] שנוסדה בידי תלמי יורשו של [[אלכסנדר הגדול]], היתה פרי יוזמתו של אלכסנדר, לאחר שביקר בנינווה וראה את חורבות ספריית אשורבניפל.{{הערה|1=[http://unllib.unl.edu/LPP/phillips.htm "הספריה הגדולה של אלכסנדריה?", מאמר של היטר א פיליפס], אוגוסט [[2010]] בכתב העת ''הגות הספריה ויישומה''. (אנגלית)}}
 
הכתבים נמצאו בחפירות [[נינוה]] בירת [[אשור]] (כיום תל קויונגיק) בצפון [[מסופוטמיה]], באזור הנמצא כיום בשטח [[עיראק]]. גילוי הספרייה נזקף לזכותו של ה[[נוסע]], ה[[ארכאולוג]] ו[[איש אשכולות|איש האשכולות]] ה[[בריטי]] [[אוסטן הנרי לייארד]] וצוותו. רוב הלוחות נלקחו ל[[אנגליה]] ושוכנו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]]. הכתבים הראשונים נתגלו ב-[[1849]] בארמון [[סנחריב]] [[מלכי אשור|מלך אשור]] (מחריבהידוע ממסע המלחמה בא"י בימי המלך [[ממלכת ישראלחזקיהו]]) המכונה [[הארמון הדרום-מערבי]]. שלוש שנים מאוחר יותר גילה עוזרו של לייארד, ה[[אשורולוג]] ה[[אשורים|אשורי]] [[הורמוזד רסאם]] ({{כ}} 1826–1910), ספרייה דומה בארמון המלך אשורבניפל, בצידו הנגדי של ה[[תל]], אולם הממצאים הללו לא תועדו, ועם הגעתם ל[[אירופה]] התערבבו הלוחות זה בזה ובלוחות ממקורות אחרים, ואבדה האפשרות לדעת מי גילה כל לוח ואיזה מהלוחות שייך לאיזה אתר. כתוצאה מכך כיום לא ניתן לשחזר את התוכן המקורי של כל אחת משתי הספריות החשובות הללו.
 
אשורבנפילאשורבניפל היה [[אוריינות|יודע קרוא וכתוב]], והחזיק ברשותו אוסף גדול של כתבים ולוחות. הוא שלח סופרים לכל אזור של הממלכה הנאו-אשורית על מנת לאסוף כתבים עתיקים, ושכר סופרים משכילים על מנת להעתיק טקסטים שהיו בעיקר ממקורות [[בבל]]יים. הוא נודע כמלך מלומד אך התפרסם גם באכזריותו כלפי אויביו, ולפיכך יכל לאיים באלימות על מנת להשיג כתבים מבבל וסביבתה.{{הערה|1=[http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k104837f/f41.table יואכים מנן בספרו ''ספריית ננוה''] (צרפתית, [[1880]])}}
 
השברים מהספרייה המלכותית כוללים [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] מלכותיות, [[כרונולוגיה|כרונולוגיות]], כתבים [[דת]]יים ו[[מיתולוגיה|מיתולוגיים]], חוזים, מענקים ותקנות מלכותיים, מכתבים ממלכתיים, ומגוון מסמכים מנהליים. חלק מהטקסטים כוללים [[נבואה|נבואות]], אותות, לחשים ונעימות ל[[אל]]ים שונים, ואחרים הקשורים ל[[רפואה]], [[אסטרונומיה]] ו[[ספרות]]. כתבים נוספים שנמצאו בספרייה הם ה[[אפוס]] ה[[שומר]]י - [[עלילות גילגמש]], סיפור [[בריאת העולם]] - "[[אנומה אליש]]", אגדת האדם הראשון - [[אדאפה]], וסיפורים כגון [[האדם האומלל מניפור]]. כתבים אלו נכתבו בשפה ה[[אכדית]], ב[[כתב יתדות]], על גבי לוחות [[חרס|טין]] בלתי אפויים.