מולך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
←‏צורת הפולחן: המילה להב הרבה פחות מוכרת במשמעות של להבה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{לשכתב|רוב רובו של הערך נסמך על ציטוטים מהמקרא ועל פרשנויות מאוחרות שלהם בלבד, ללא סימוכין מדעיים, כולל מידע השוואתי שמקורו בתרבויות סמוכות}}
[[תמונהקובץ:Molok.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סקיצה של המולך]]
'''מֹלֶך''' או '''מִלכֹּם''' (מ[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] מל"ך) הוא [[אל]] ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] ואלם של ה[[עמון|עמונים‏‏]].<ref>‏{{הדגשה|אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָם, '''וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן''':|מלכים א', י"א ז'‏}}</ref> בפסליו הוא מתואר כמלך אשר יושב על כס המלכות וכתר לראשו. עבודת המולך מוזכרת בתנ"ך כסמל למעשה רע, בעיקר בקרב מלכים. פולחנו רווח במרחב [[ארץ ישראל]] באלף הראשון לפנה"ס. מקום מרכזי בארץ ישראל לפולחנו היה [[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]]‏‏.<ref>‏דברי הימים ב', פרק כח, ג'; שם, לג, ו'; מלכים ב' כג, י'.‏</ref>.
 
==בתנ"ך==
המולך מוזכר כמה פעמים ב[[מקרא]]. ב[[ספר ויקרא]] קיים איסור מפורש על עבודתו, והוא מאוזכר שם באריכות שלא אופיינית למקרא, שנוהג לתמצת איסור בפסוק ואף בחצי פסוק ( ויקרא כ, ב'-ו'; יח, כ"א). באיסור זה מאוזכר כמה פעמים על הקרבת [[קורבן אדם]] מזרעו של האדם. ב[[ספר דברים]] מוכפל האיסור {{הדגשה|לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ|דברים יח, י'}}. האיסור מוזכר במילים מאפיינות "לתת/להעביר מזרעו למולך". ייתכן שהדגש המיוחד במקרא על [[עבודת אלילים]] זו מוסבר בפירוש בפסוק בדברים, כי זביחת הבנים בפרט הוא דבר שמתועב ושנוא לפני ה'‏‏.<ref>‏{{הדגשה|לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם|דברים יב, ל"א.}}‏</ref> ב[[תנ"ך]] מוזכר שנעבד בין היתר גם ב[[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]] ב"במות התופת", ביחד עם ה[[בעל (אל)|בעל]] (ירמיהו ז, ל"א). מקור השם "תופת" לדעת פרשני המקרא היה בכך שכהני המולך היו מקישים בתופים כדי להחריש את זעקותיו של הבן הנשרף‏‏.<ref>‏רש"י ורד"ק לספר מלכים ב' כג י'‏</ref>.
 
על [[אחז]]‏‏<ref>‏מלכים ב' טז, ג'; וכן בספר דברי הימים ב', כח, ג'‏</ref> ועל [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]<ref>‏מלכים ב', כא, ו'; וכן בספר דברי הימים ב', לג, ו'‏</ref> [[מלך יהודה|מלכי יהודה]] כתוב בתנ"ך שהעבירו את בניהם באש. על פי פרשנים שונים כ[[מצודות]] (שם) ה[[רמב"ן‏‏]]<ref>‏רמב"ן, ויקרא יח, כ"א.‏</ref> וה[[מלבי"ם]] מדובר בעבודת המולך, בשל הטכניקה והדמיון המילולי, אף שהיא אינה מוזכרת בפירוש בשמה. על [[יאשיהו]] המלך סופר כי השבית פולחן זה מגיא בן הינום, {{הדגשה|לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ '''לַמֹּלֶךְ'''|מלכים ב', כ"ג י'}}.
 
==עבודת המולך==
[[תמונהקובץ:Molech babylon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליל [[בבל]]י שבו מוצגת [[קורבן|הקרבת]] ילד]]
===האם הייתה הקרבת אדם?===
פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הבנים רק הועברו באש, מבלי שקרה להם כל דבר רע, או שמא הם נשרפו חיים במדורות הפולחן. הקושי טמון בתיאורי המקרא: האם האב רק {{ציטוטון|הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ}}, או שמא {{ציטוטון|וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ}}? בתיאור המופיע בספר [[ירמיהו]] הדברים ברורים למדי: {{הדגשה|וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי|ירמיהו ז, ל"א}}. מתיאור זה עולה עדות של שריפה ממש, ולכן יש המסבירים את המושג {{ציטוטון|בָּמוֹת הַתֹּפֶת}} בהקשר של תופים: הילדים בצערם צווחו מכאב, וכדי שצעקותיהם לא תגענה אל אוזני אמהותיהן היושבות בעיר הסמוכה, הכו עובדי המולך בתופים, כדי להסוות את הקולות ([[רש"י]], רד"ק, פירוש מצודת ציון ואחרים).
‏‏
לעומת דעות אלו, ה[[רמב"ם]], בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, '''מעביר''' בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, ללא כל פגיעה פיזית בו.<ref>משנה תורה, הלכות עבודה זרה ו' ו'</ref>. עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה נבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו.
 
בניגוד לפולחנים אחרים שבהם הקרבת הבן הייתה נהוגה רק במקרה קיצוני מאוד, כמו אויב שצר על העיר וסכנת אבדון, נראה כי בפולחן המולך, הקרבת הבן הייתה חלק מהתהליך השגרתי של פולחנו, שבו נקרא העובד המסור של האליל, לתת את בנו כקורבן לאל, באקט של התמסרות. פולחנו המזעזע עורר את זעמו של הנביא ירמיהו, אשר ניבא עקב כך נבואת חורבן על ירושלים, שהרשתה לדבר כזה להתרחש בה (ירמיהו פרק י"ט).
שורה 30:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מלך#מֹלֶךְ|שם ויקימילון=מולך|ויקישיתוף=Category:Moloch}}
* {{ויקישיתוף בשורה|Category:Moloch}}
{{מיזמים|ויקימילון=מלך#מֹלֶךְ|שם ויקימילון=מולך}}
* {{אנצ יהודית|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=718&letter=M|שם=מולך}}