מולך – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Molok.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סקיצה של המולך]]

'''מֹלֶך''' או '''מִלכֹּם''' (מ[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] מל"ך) הוא [[אל]] ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] ואלם של ה[[עמון|עמונים‏‏]].<ref>‏{{הדגשה|אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָם, '''וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן''':|מלכים א', י"א ז'‏}}</ref> בפסליו הוא מתואר כמלך אשר יושב על כס המלכות וכתר לראשו. עבודת המולך מוזכרת בתנ"ך כסמל למעשה רע, בעיקר בקרב מלכים. פולחנו רווח במרחב [[ארץ ישראל]] באלף הראשון לפנה"ס. מקום מרכזי בארץ ישראל לפולחנו היה [[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]]‏‏.<ref>‏דברי הימים ב', פרק כח, ג'; שם, לג, ו'; מלכים ב' כג, י'.‏</ref>.

המולך מוזכר כמה פעמים ב[[מקרא]]. ב[[ספר ויקרא]] קיים איסור מפורש על עבודתו, והוא מאוזכר שם באריכות שלא אופיינית למקרא, שנוהג לתמצת איסור בפסוק ואף בחצי פסוק ( ויקרא כ, ב'-ו'; יח, כ"א). באיסור זה מאוזכר כמה פעמים על הקרבת [[קורבן אדם]] מזרעו של האדם. ב[[ספר דברים]] מוכפל האיסור {{הדגשה|לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ|דברים יח, י'}}. האיסור מוזכר במילים מאפיינות "לתת/להעביר מזרעו למולך". ייתכן שהדגש המיוחד במקרא על [[עבודת אלילים]] זו מוסבר בפירוש בפסוק בדברים, כי זביחת הבנים בפרט הוא דבר שמתועב ושנוא לפני ה'‏‏.<ref>‏{{הדגשה|לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם|דברים יב, ל"א.}}‏</ref> ב[[תנ"ך]] מוזכר שנעבד בין היתר גם ב[[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]] ב"במות התופת", ביחד עם ה[[בעל (אל)|בעל]] (ירמיהו ז, ל"א). מקור השם "תופת" לדעת פרשני המקרא היה בכך שכהני המולך היו מקישים בתופים כדי להחריש את זעקותיו של הבן הנשרף‏‏.<ref>‏רש"י ורד"ק לספר מלכים ב' כג י'‏</ref>.

[[תמונהקובץ:Molech babylon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליל [[בבל]]י שבו מוצגת [[קורבן|הקרבת]] ילד]]

לעומת דעות אלו, ה[[רמב"ם]], בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, '''מעביר''' בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, ללא כל פגיעה פיזית בו.<ref>משנה תורה, הלכות עבודה זרה ו' ו'</ref>. עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה נבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו.