לייב קוויטקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע קוויטקו ב[[אומן (עיר)|עיר אומן]], ודווקא שם נזדמנה לו אפשרות להשלים את לימודיו. לאחר נישואיו בשנת [[1917]], עבר ל[[קייב]], והחל לפרסם את [[שירה|שירתו]] ביידיש. הוא התפרסם תוך זמן קצר כמשורר משובח, וחבר לצעירי המשוררים [[פרץ מרקיש]] ו[[דוד הופשטיין]], שהוציאו מאסף לשירה בשם "דאס פרייע וואָרט" (המילה החופשית).
 
קוויטקו היה תומך נלהב של [[מהפכת אוקטובר]] והשתלב במהירות במִמסד ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]-[[יידישיזם|יידישיסטי]]. הוא היה מחנך במעון ילדים עזובים שהתרבו מאוד בעת המהפכה ומלחמת האזרחים. בשנת [[1921]] יצא ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], כפקיד בנציגות מסחר סובייטית, ושהה שם עד שנת [[1925]]. באותה העת פרסם עם שני יוצרי היידיש קובץ אבנגרדי, המשוררים [[דער נסתר]] [[משה ליפשיץ]] את '''גייענדיק: זאמלבוך''' דער נסתר, לייב קוויטקא, מ' ליוושיץ, ארויסגעגבן פון דער אידישער סעקציע באם קאמיסאריאט פאר פאלקבילדונג, ברלין: Typ. Kniga, Lutzer & Vogt,‏ 1923 בשובו לאוקראינה ניהל את ה[[תיאטרון]] היהודי האמנותי ב[[חארקוב]], וערך עיתוני יידיש לילדים ולמבוגרים. בין השאר ערך את הירחון "די רויטע וועלט" ('העולם האדום') ואת השבועון לילדים "זיי גרייט" ('היה נכון').
 
קוויטקו לא התיישר לגמרי עם הקו הקומוניסטי הנוקשה, והרשה לעצמו לבקר את המשטר. הוא פוטר מהעיתונות ונשלח לעבוד במפעל לטרקטורים. כתיבתו למבוגרים נחסמה, אך הוא המשיך לפרסם את יצירתו לילדים. בוועידת סופרי הילדים הסובייטים שנערכה בחארקוב בשנת [[1933]] זכה קוויטקו להכרה נרחבת ולכיבודים רבים. התנגדות השלטונות לפרסום יצירתו נתמעטה, יצירותיו תורגמו מיידיש ל[[רוסית]] וללשונות נוספות של ברית המועצות. שיריו הולחנו, בין השאר על ידי המלחין [[פרוקופייב]], ונפוצו ברוסית בעיקר, במיליוני עותקים.