אייפון 3G – הבדלי גרסאות

ה-iPhone 3G הגיע מראש עם הגרסה העדכנית ביותר של מערכת הפעלת iOS שהציעה למשתמשים בה ליהנות מהתוכנה החדשה ביותר והטובה ביותר להילחמות בניסיונות [[פריצת iOS]]. המכשיר המשיך לקבל עדכונים לתוכנה למעלה משנתיים, עם חזרות עיקריות שפורסמו על בסיס שנתי. בעת ההשקה בחודש [[יולי]] [[2008]], ה-iPhone 3G הגיע מראש עם מערכת ההפעלה iOS 2.0. המערכת הציגה את ה-App Store, התמיכה של Microsoft Exchange ActiveSync, השירות של אפל- MobileMe, ותמיכה בדוא"ל, יחד עם תכונות חדשות אחרות ותיקוני באגים. ב[[יוני]] [[2009]], קבלו משתמשי iOS 3.0 במכשיר ה-iPhone 3G עדכון לתוכנת ה-iPhone, שהציג לראשונה את התכונה המיוחלת לשליחת הודעות [[MMS]], העתק והדבק, תמיכה ביישומים נוספים, תמיכת [[Bluetooth]] סטריאופוני, ושיפורים אחרים. ב[[יוני]] [[2010]], קבלו משתמשי ה-iPhone 3G את העדכון iOS 4.0 לתוכנה. בניגוד לבעלי האייפון המתקדמים יותר, משתמשי ה-iPhone 3G לא קיבלו גישה לתכונות חשובות הכלולות ב-iOS 4.0, כגון ריבוי משימות, היכולת להגדיר טפט במסך הבית, או תמיכה במקלדת Bluetooth. עם זאת, הם קיבלו גישה לתכונת המייל, תיקיות במסך הבית לארגון טוב יותר של היישומים, יצירת רשימת השמעה, ושיפורים אחרים. עדכון זה זכהספג לביקורתביקורת שלילית רבה על ידי המשתמשים של ה-iPhone 3G לביצועים איטיים, אם כי העדכון הבא, iOS 4.1, ששוחרר ב[[ספטמבר]] [[2010]], שיפר את הבעיה הזו. עם זאת, בניגוד למכשירי iOS מודרניים יותר, עדכון זה שוב לא סיפק את בעלי ה-iPhone 3G בכך שלא קיבלו גישה לתכונות חשובות, במקרה זה ליישום Game Center (מרכז המשחקים). ב-[[23 בנובמבר]] [[2010]], ה-iPhone 3G קבל את העדכון iOS 4.2 לתוכנה, שכלל תכונות חדשות כמו הצבעה ב-[[YouTube]] ותיקוני אבטחה. עם זאת, ה-iPhone 3G אינו מסוגל להשתמש בתכונות רבות שכלולות בעדכון זה, כגון AirPlay וחיפוש טקסט בספארי. השחרור האחרון של גרסת iOS שתמכה בדגם ה-3G היה iOS 4.2.1, ששוחרר ב-[[22 בנובמבר]] [[2010]]. iOS 4.3, ששוחרר ב-[[11 במרץ]] [[2011]], לא תמך ב-iPhone 3G, וכן הפסיקה אפל לשלוח עדכונים נוספים.

מסך המגע בגודל ה-3.5 אינץ' היה בעל רזולוציה של 320×480 (HVGA) ב-163 ppi, עם זכוכית העמידה בפני שריטות וחבלות. מסך המגע תוכנן עבור מגע של אצבע חשופה, או של כמה אצבעות יחד. המכשיר הוצג עם אותם החיישנים שהיו בקודמו. חיישן הקרבה (שמכבה את המסך במהלך שיחות קוליות כאשר הפנים קרובות למכשיר) היה קיים כדי להציל את חיי הסוללה ועל מנת למנוע נגיעות לא מכוונות וגרימה של ניתוק או פעולות לא רצוניות, שקורות עקב מגע עם הפנים של המשתמש. חיישן האור נכלל כדי להתאים את בהירות המסך לתנאי תאורה שונים, מה שמסייע לחסוך בכוח הסוללה. חיישן הכיוון נכלל כדי לחוש את הכיוון של הטלפון ולשנות את המסך בהתאם, ומאפשר למשתמש לעבור בקלות בין מצב אופקי למצב אנוכי.