פילולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
{{ציטוט
|תוכן=מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא '''ידיד הלוגוס''' במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מלה זו. הפילולוג הוא שומר המלה, אבל גם שומר ה ratio, '''המשמעות''' שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של '''ערכים''', לשומר על המסורת. ללוי היתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.
|מקור=גרשם שלום, 'על יוחנן לוי', '''דברים בגו''', עם עובד, תל אביב 1975, 482-482483
}}
 
==הפילולוגיה ככלי לביקורת התרבות הנוכחית==
[[יוחנן גלוקר]] יסד מגזין בשם [[קתרסיס]] לביקורת התרבות האינטלקטואלית הנוכחית בישראל, תוך שהוא עושה שימוש בכלים פילולוגיים קלאסיים על מנת לאתר (ולשרש) מחקרים שטחיים במדעי הרוח. המגזין עוסק הן בביקורות נרחבות ומפורטות והן בהצבעה על כשלים קלי-ערך יחסית. המתודה הפילולוגית משמשת לאיתור מקורות השגיאה, ולהסקת מסקנות בגינה.