הכנסת הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
(תקציר העריכה הוסתר) |
מ שוחזר מעריכות של חכם מה הוא אומר (שיחה) לעריכה האחרונה של ברוקולי |
||
שורה 1:
{{כנסות וממשלות ישראל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אספה
'''האספה המכוננת''' הייתה הגוף
==היסטוריה==
[[קובץ:Consistuent_Assembly_1949.jpg|ימין|ממוזער|250px|יושב ראש [[יוסף שפרינצק]] נואם בישיבה הראשונה של האספה המכוננת]] ▼
בעת
▲בעת [[הכרזת העצמאות|הקמת מדינת ישראל]] במאי [[1948]], הוקמו המוסדות הלאומיים, אשר שלטו במדינה החדשה: [[מועצת העם]] (המקבילה ל[[פרלמנט]]), מתוכה נבחרה [[מנהלת העם]] (המקבילה ל[[ממשלה]]). גופים אלו לא היו גופים נבחרים במובן הטהור של המילה, וחבריהם הגיעו מן ההנהלה הארץ ישראלית של [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]], ומהנהלת [[הועד הלאומי]]. מועצת העם מנתה 37 חברים שמונו על בסיס מפלגתי, ומנהלת העם מנתה שלושה עשר חברים שנבחרו מבין חברי מועצת העם.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.}}
משמה של הרשות הנבחרת "האספה המכוננת" ניתן להבין כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לחוקק [[חוקה (ישראל)|חוקה]]. כך גם עולה מן הניסוח של מגילת העצמאות. בפועל נמנעה
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - 1st session of the Knesset, held at the Jewish Agency in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|
לאחר [[הבחירות לאספה המכוננת]] (אשר התקיימו ב-[[25 בינואר]] [[1949]]), קיימה האספה המכוננת את ישיבתה הראשונה ב[[ט"ו בשבט]] תש"ט, [[14 בפברואר]] [[1949]] בבניין [[הסוכנות היהודית]] בירושלים. ב-[[16 בפברואר]] [[1949]] קיבלה האספה המכוננת את [[חוק המעבר]] בו שינתה את שמה ל"[[הכנסת]]", והפכה ל"כנסת הראשונה". עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה [[מועצת המדינה הזמנית]] והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת,
ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]]
▲[[קובץ:Consistuent_Assembly_1949.jpg|ימין|ממוזער|250px|יושב ראש [[יוסף שפרינצק]] נואם בישיבה הראשונה של האספה המכוננת]]
<gallery> ▼
▲עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה [[מועצת המדינה הזמנית]] והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת שהכריזה על עצמה ככנסת הראשונה, למוסד המכונן, דהיינו המחוקק את ה[[חוקה (ישראל)|חוקה]], ולפרלמנט, שתפקידו העיקרי הינו לחוקק [[חוק|חוקים]].
▲בפועל נמנעה הכנסת הראשונה מלחוקק חוקה, וב"[[החלטת הררי]]" משנת [[1950]] הוחלט כי החוקה תחוקק בפרקים, שייקראו [[חוק יסוד|חוקי יסוד]]. מלאכה זו לא הושלמה עד היום.
▲[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - 1st session of the Knesset, held at the Jewish Agency in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|שמאל| דוד בן-גוריון מגיע לישיבת הכנסת הראשונה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב- 14 בפברואר 1949]]
▲ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] שיזם את הפיכתה של האסיפה המכוננת לגוף פרלמנטרי נימק את צעדו בכך שחוקה חדשה תכבול את המחוקק.{{הערה|אבי שילון, '''בגין, 1992-1913 ''', [[הוצאת עם עובד]], 2007, עמ' 157.}} לעומת זאת היו שהסתייגו מההחלטה להימנע מחקיקת חוקה ולהכריז על האסיפה כעל הכנסת הראשונה ללא בחירות נוספות, ואף כינו אותה "[[הפיכה|פוטש]]"; בין אלו בלט [[הלל קוק]]. קולות אלו לא זכו להד ציבורי רחב, ותדמיתה של הכנסת הראשונה לא נפגמה בעיני הציבור.
==ראו גם==
שורה 43 ⟵ 29:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
▲<gallery>
תמונה:Israel -Independence May 14, 1948.jpg|[[בית דיזנגוף]] בתל אביב, בו הוכרזה המדינה ואחר התכנסה בו "האספה המכוננת"
תמונה:BennyPeledLeaflet001.jpg|כרוז מחאה כנגד הבחירות בגודל של פתק הצבעה, שהופץ על ידי [[בני פלד]] לקראת הבחירות ל{{ה|כנסת העשירית}} [[30 ביוני]] [[1981]] ובו מוזכרת "האספה המכוננת"
</gallery>
{{-}}
{{סדרה|כותרת הקודם=הקודמת|כותרת הבא=הבאה|
|