הנציב העליון – הבדלי גרסאות

|[[הרולד מקמייקל]] || [[1938]]–[[1944]] ||הנציב העליון העוין ביתר את היישוב ואת התנועה הציונית. איש השירות הקולוניאלי הבריטי ששירת שנים רבות ב[[אפריקה]], מהן עשר שנים ב[[סודאן]] והפך לפרו-ערבי. את העניין היהודי לא הכיר כלל וראה ביהודים נטע זר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. לא נעתר לבקשת [[חנינה]] על חייו של ראשון [[עולי הגרדום]] [[שלמה בן יוסף]] ותחת שלטונו הרגו אנשי המשטרה הבריטית את מפקד ה[[לח"י]] [[אברהם שטרן (יאיר)]]. סירב להתיר את כניסתה של [[ספינת מעפילים|אוניית המעפילים]] [[סטרומה]] לארץ והיא נאלצה לחזור ל{{ה|ים השחור}}, שם טבעה על 769 המעפילים שעל סיפונה, שהיו [[ניצולי השואה|פליטי חרב]] מ[[שואת יהודי רומניה]]. סמוך לסוף תקופת כהונתו ניסו אנשי ה[[לח"י]] להתנקש בחייו, אך הוא ניצל.

|-

|-

|[[אלן גורדון קנינגהם|אלן קנינגהם]] || [[1945]]–[[1948]] ||הנציב העליון האחרון. גנרל בריטי שזכה לתהילה על שחרור [[אתיופיה]] מידי [[איטליה הפשיסטית|האיטלקים]]. עלה בגורלו להיות הנציב העליון האחרון בקץ שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל. החלטתו שלא להענות לדרישת הצבא הבריטי לפנות את [[ירושלים]] בחודשי המנדט האחרונים הייתה מכרעת לגבי גורל העיר ומנעה השתלטות ערבית על העיר לפני הכרזת [[מדינת ישראל]].