שלום צאלח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, תבנית
מ הסרת שפיק עדס, לא קשור לפרשה - הוצא להורג ב-1948
שורה 5:
ב-[[9 ביוני]] [[1951]], ערב עלייתו הצפויה לארץ, נעצר במסגרת גל מעצרים נגד פעילי התנועה הציונית יחד עם [[יוסף בצרי]], סוכן [[המוסד]] שנשלח מישראל. צלאח עבר עינויים קשים ואולץ לחתום על הודאה כוזבת שהוא היה זה שהטיל חומר נפץ על לשכת המודיעין של שגרירות [[ארצות הברית]] בעיראק.
ארגונים יהודיים בעולם ונציגים מישראל פנו למוסדות ה[[או"ם]] ושגריר ישראל שם פנה לנשיא העצרת בבקשת התערבות, אולם המאמצים לא עלו יפה ובית-הדין העליון לערעורים בעיראק דחה את הבקשות והותיר את גזר דין המוות על כנו.
ב-22 בינואר 1952, ([[כ"ד בטבת]], [[תשי"ב]]), הוצא צלאח להורג ב[[תליה]], בסמוך להוצאתם להורג של יוסף בצרי ושל שפיק עדס, יהודי אמיד, שכפי הנראה לא היה קשור כלל לפעילות הציונית, אך שלטונות עיראק קשרו אף אותו לפרשה, כדי שיוכלו להחרים את רכושו.
 
ב-22 בינואר 1952, ([[כ"ד בטבת]], [[תשי"ב]]), הוצא צלאח להורג ב[[תליה]]. באותו יום הוצא גם יוסף בצרי להורג.
ארגונים יהודיים בעולם ונציגים מישראל פנו למוסדות ה[[או"ם]] בבקשת התערבות, אולם המאמצים לא עלו יפה ובית-הדין העליון לערעורים בעיראק דחה את הבקשות והותיר את גזר דין המוות על כנו.
 
לדבריו של [[שלמה הלל]], יוצא יהדות עיראק, מלותיהם האחרונות של צלאח ובצרי, טרם עלו לגרדום, היו "תחי מדינת ישראל".