מיכאיל טומסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוד55 העביר את הדף משתמש:דוד55/בסיס למשפט שכטי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:MichailTomski.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאיל טומסקי בשנות ה-30 של המאה ה-20]]
'''מיכאיל טומסקי''' (ב[[רוסית]]: '''Михаил Павлович Томский'''{{כ}} ([[19 באוקטובר]] ([[הלוח היוליאני]], [[31 באוקטובר]] לפי [[הלוח הגרגוריאני]]) [[1880]] - [[22 באוגוסט]] [[1936]]) [[מהפכן]] רוסי, חבר [[פוליטביורו]] ומראשי האיגודים המקצועיים בשנות ה-20 של [[המאה ה-20]].
מיכאיל טומסקי נולד כ"מיכאיל יפרמוב" בפרברי [[סנקט פטרבורג]]. לאחר סיום לימודים החל בפעילות מהפכנית והצטרף ל[[בולשביקים]]. מיכאיל היה פעיל במהלך [[מהפכת 1905]], נעצר ב[[טלין]] ולאחר 4 חודשי מעצר הוגלה ל[[סיביר]]. תוך זמן קצר הוא נמלט לעיר [[טומסק]] והחליף את שם משפחתו ל"טומסקי". ב[[אוגוסט]] [[1906]] הוא כבר חזר ל[[סנקט פטרבורג]] והמשיך בפעילות מהפכנית.
בשנת [[1909]] הוא השתתף בכנס פעילים בולשביקים ב[[פריז]] וחזר ל[[מוסקבה]] בו ארגן בית דפוס. ב[[דצמבר]] [[1909]] הוא נעצר ונשפט ל-5 שנות עבודות פרח.
לאחר [[מהפכת פברואר]] טומסקי חזר ל[[פטרוגרד]]. ב[[יולי]] הוא עבר ל[[מוסקבה]] ונבחר למועצה עירונית של האיגודים המקצועיים. בהמלך [[מהפכת אוקטובר]] טומסקי היה מראשי המרד הבולשביקי ב[[מוסקבה]].
טומסקי המשיך בקריירה בסמגרת האיגודים המקצועיים. בשנת [[1922]] הוא התמנה ליושב ראש המועצה הארצית של האיגודים המקצועיים. באותה שנה טומסקי נבחר לחבר ב[[פוליטביורו]]. בשנת [[1925]] ביחד עם [[יוסף סטלין]] טומסקי פעל לדיכוי [[האופוזיציה השמאלית]].
במהלך ינואר-פברואר [[1929]] טומסקי התנגד לתיעוד מואץ וביטול מדיניות של [[נא"פ]]. ב[[אפריל]] [[1929]] יוסף סטלין הכריז את עמדות של טומסקי ובוכרין כאופוזיציה ימנית. כתוצאה מכך, טומסקי פוטר מתפקידו כיושב ראש באיגודים המקצועיים ואיבד את חברותו ב[[פוליטביורו]]. טומסקי היה חבר בוועד המרכזי של המפלגה, אך משנת [[1934]] ללא זכות הצבעה.
בשנות ה-30 טומסקי לא היה פעיל פוליטי. הוא התמנה לתפקיד ניהולי בתעשיית הכימיה ובשנת [[1932]] התמנה למנהל אוצאה לאור.
ב[[אוגוסט]] [[1936]] במוסקבה החל משפט פומבי. במהלך המשפט [[גריגורי זינובייב]] ו[[לב קמנייב]] החלו לתת עדויות לפיהם טומסקי היה מעורב בפעילות אנטי-מהפכנית. ב-[[22 באוגוסט]] [[1926]] [[אנדריי וישינסקי]] ציין שטענות אלו צריך לבדוק לעומק. כאשר הנושא פורסם בהרחבה ב[[עיתון]] [[פרבדה]], טומסקי התאבד בעירייה בביתו בקרבת [[מוסקבה]].
במהלך [[הטיהורים הגדולים]] אשתו נעצרה ונשפטה ל-10 שנות מעצר, שני בניו הגדולים נעצרו והוצאו להורג, הבן הקטן שנולד בשנת 1921 נשפט ל-19 שנות מעצר ונוכה מכל אשמה בשנות ה-50.
| |||