מסרשמיט Me 262 – הבדלי גרסאות

!bgcolor="#87CEEB" colspan="3" align="center" style="border-bottom:3px solid"|Messerschmitt Me 262A-1a

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

!bgcolor="#87CEEB" colspan="3"|ביצועים

|-

|-

|-

|-

|-

!bgcolor="#87CEEB" colspan="3"|חימוש

|-

|-

|-

|}

 

המטוס, מתוצרת חברת [[מסרשמיט]] ה[[גרמניה|גרמנית]], טס לראשונה בשנת [[1941]], ונכנס לשירות [[חיל אוויר|חיל האוויר]] הגרמני (ה[[לופטוואפה]]) בשנת [[1942]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]]. משימתו העיקרית של המטוס הייתה הגנה על שמי [[גרמניה]], ממטוסי ההפצצה של [[בעלות הברית]]. מהירותו המרבית הייתה גבוהה, כ-850 קמ"ש. לשם השוואה, מהירותו המרבית של מטוס ה-[[P-51 מוסטנג]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] הייתה כ-650 קמ"ש.

בהתאם לדרישותיו של הפיהרר הנאצי [[אדולף היטלר]], הותאם המטוס למשימות תקיפה והפצצה, למרות שבכירי החברה, כמו גם בכירי הצבא, המליצו להיטלר על פיתוח מטוסי סילון קלים וזריזים, בעלי יתרון מהירות במשימת [[יירוט]] של מטוסי אויב. אך היטלר סירב לאשר פיתוח של מטוס יירוט, משום שראה בפיתוח של כלים הגנתיים כ"תבוסתנות". היטלר היה להוט להמשיך ולהפציץ את ערי [[בריטניה]]. כך שלמרות היתרון הגדול שהיה למטוס מול מטוסי בעלות הברית שטרם שילבו [[מנוע סילון|מנועי סילון]] במטוסיהם, התאמתו לתקיפה קרקעית צימצמה את יתרונו באופן משמעותי ביותר. בנוסף לכך, [[בעלות הברית]] הקפידו להשמיד חלק ניכר מהמטוסים הללו בעודם על הקרקע (מתוך כ-1,500 מטוסים שנבנו, רק כ-300 השתתפו בקרבות האוויר), ולכן לא הצליח המטוס פורץ הדרך להביא להצלתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

 

 

[[קטגוריה:מטוסי קרב גרמניים]]