אהרן בן אשר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יותר מדויק לכתוב כך |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה |
||
שורה 59:
# הרמב"ם סומך את ידיו ללא היסוס על הכתר שהגיה בן אשר, ומבסס עליו את דבריו ביחס לנוסח התורה.{{הערה|וכך כותב הרמב"ם: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו, הוא הספר הידוע במצריים, שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים; ועליו, היו הכול סומכין, לפי שהגיהו בן אשר ודיקדק בו שנים, והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו. ועליו, סמכתי בספר תורה שכתבתי כהלכתו" (ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ח', הלכה ה').}} הרמב"ם אף משבח את בן אשר ומהלל אותו רבות. כיוון שהרמב"ם ידוע במלחמתו העזה בקראים,{{הערה|באיגרות הרמב"ם מצויות תקנות שתיקנו חכמי מצרים בראשות הרמב"ם נגד הקהילה הקראית, ונגד אנשים שקיבלו מנהגים קראיים. דוגמה לכך הם תיקנו שאשה שתיטהר על פי ההלכה הקראית (שמשמעה- שפיכת מים על ראשה) לא תקבל את כתובתה מבעלה, אפילו אם בנוסף לכך היא תיטבול כהלכה הרבנית}} יש הסוברים שלא ייתכן שהיה מתייחס אליו כך, ללא כל הסתייגות מהיותו קראי.
# הם טוענים שלא ברור עד כמה היה בן אשר שותף לכתיבת ספר "דקדוקי הטעמים" ועד כמה הביטויים המוזכרים בו אכן קראיים.
# [[דונש בן לברט]], הידוע בהתנגדותו העזה לקראים{{הערה|בספר "תשובות דונש ל[[מנחם בן סרוק|מנחם]]", מבקר דונש את מנחם שפירש את המילה "[[מליקה|ומלק]]" כמו דעת הקראים, וכך כותב: "ופתרת ומלק את ראשו (ויקרא, א', ט"ו) עניין שחיטה הוא, אך שחיטת העוף, '''והעניין הרע הזה הוא עניין ראש המינים [[ענן בן דוד|ענן]]''' המחליק על תלמידי רבנן, ועל החכמים הראשונים והפותרים הקדמונים אשר ראו עבודת המקדש בעולות וזבחים, ואמרו כי המליקה היא מלאכת זולתי השחיטה, ומלאכתה לחתוך השדרה והמפרקת ביד ולא בסכין, והפסוק יורנו כי המליקה אינה כשחיטה, באמרו ומלק את ראשו ולא אמר ומלק אותו, ולא ומלקו, ואם תאמר הלא שחיטה בצואר והצואר קרוב מן הראש, אומר ולו
# בספרו "דקדוקי הטעמים" משתמש בן-אשר לעתים בדרשות ואגדתות המופיעות בתלמוד, מבלי לציין דברי ביקורת כלשהם, או אפילו להודיע שהוא לקח זאת מברי הפלוגתא שלו.{{הערה| דוגמה לכך בפרק "מספר השנים של הספרים", כותב בן-אשר מי כתב את כל 24 ספרי התנ"ך, והדברים תואמים בדיוק את דברי התלמוד (מסכת בבא בתרא, דף יד:-טו.)}} לכן נראה שהכותב ראה את דברי חז"ל כמובנים מאליהם.
# בחיבור "שירת הגפן", של משה בן-אשר, אביו של אהרון, ישנם סימנים שהוא היה רבני. וכך כותב{{הערה| שורה 22}}: "תמימי הגפן הם '''זקני בתירה''' יורשי הנביאים יודעי בינה". זקני בתירה (כפי שנזכרים בתוספתא{{הערה|סנהדרין, ז,ה: "שבע מדות דרש הלל לפני זקני בתירה..."}} ובתלמוד הירושלמי{{הערה| לדוגמה, מסכת כלאיים פרק ט', הלכה ג', ומסכת כתובות פרק י"ב הלכה ג'}}), אלו [[בני בתירה]] - חכמים ידועים מהתלמוד.{{הערה| לדוגמה, מסכת פסחים, דף ס"ו,א}} וכן, גם השימוש בשם "גפן" לתיאור בעלי מקרא לקוח מהתלמוד.{{הערה| לדוגמה, מסכת עירובין, דף כ"א,ב: "נראה אם פרחה הגפן - אלו בעלי מקרא".}} אם כך- מניחים שגם בנו, אהרון בן-אשר היה רבני.
|