ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון209 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: אות סופית באמצע מילה
ביטול גרסה 13966856 של 109.65.160.175 (שיחה)
שורה 552:
::: זו יכולה להיות "בורות בלתי מנוצחת" מוצדקת. בסופו של דבר רוב הכשלים הלוגיים הם מתכונים להתנהגות רציונלית עבור כל מי שאינו פילוסוף מקצועי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:00, 7 במרץ 2013 (IST)
:זה לא כשל לוגי. אלה תירוצים. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:54, 8 במרץ 2013 (IST)
 
== מזון חי לחיות ==
האם אפשר להשיג מזון חי (עכברים וכדו') לחיות מחמד? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 18:30, 8 במרץ 2013 (IST)
:שאלה מזעזעת וסדיסטית, מקווה שאינה חוקית. [[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]] - [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 19:03, 8 במרץ 2013 (IST)
:: מדוע? נחשים לדוגמה צריכים לאכול מן החי, לא? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 19:06, 8 במרץ 2013 (IST)
::: הצד השני מוזמן לחשוב לבד למה התנסחתי כפי שהתנסחתי, אשמח לדעת על תובנות מוצקות שלו בנושא. לגבי הנחשים, לא אכפת לי אם הם צריכים את זה, מבחינתי צורך אינו עילה לסדיזם, אם יש מזון לנחשים שאינו חי, הרי שהוא הראוי.
::::בן נתן, אני חושש שמי שאכזרי וסדיסט פה הוא אתה. בטבע, בעלי חיים צדים את טרפם ובשבי, לחלקם זה לא בריא לקבל את האוכל מת ולחלק השני זה בלתי אפשרי. אם תגיש לצפרדע זבובים מתים או לנחש עכברים מתים, הנחש והצפרדע לא יזהו כלל את טרפם והם ימותו ברעב
::::לאלמוני ששאל, הדרך להשיג היא פשוט לגדל. מגדלים עכברים ומגישים לנחש. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:46, 8 במרץ 2013 (IST)
::::: עדו, אל תאשים אותי בהיות העולם הזה מקולקל, ואנא אל תכנה אותי סדיסט ואכזרי כשאתה מדבר בכזאת קלות על זריקת עכבר למותו בלי לדעת אם הוא הסכים לכך. מבחינתי חיות טורפות כבר מזמן היו צריכות לא להיות טורפות, לתרום לשרשרת הסדיזם במקום לפעול לסיימה בדרכים שונות זה מבחינתי טירוף מוחלט !, ואם תרצה, נמשיך בפרטי, זה דיון בפני עצמו.
::::::האם אתה מקווה שהעולם יוצא מחוץ לחוק?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:52, 8 במרץ 2013 (IST)
:::::::אדחוף אץ אפי לויכוח שכלל אינו שלי: בודאי! אם לחיות יש רגשות, אז זה איום ונורא שהעולם הוא כפי שהוא. אם אין להן, אז זה ממש לא בסדר שנראה שיש להן. כך או כך המציאות לא בסדר ויש לענוש אותה על כך. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:32, 9 במרץ 2013 (IST)
::::: התכוונתי לשאול האם מוכרים חיות במיוחד לצורך מזון לבעלי חיים(ולא כחיות מחמד בפני עצמן). לבן-נתן: התסכול שלך מהעולם טיפה משעשע. נשמע כאילו שאתה רוצה להנחיל ערכי דמוקרטיה על תנינים... או לערוך סקר דעת קהל בין זברות במטרה לבדוק איזו מהן רוצה להיאכל ראשונה. [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 20:20, 8 במרץ 2013 (IST)
::::::שאל בגן החיות או במעבדות לניסויים בחיות כיצד הם משיגים את העכברים, הזבובים והג'וקים. אני ראיתי אותם מגדלים את הספסימנטים. אני מניח שמידי פעם הם קונים פרטים חדשים. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 20:43, 8 במרץ 2013 (IST)
:::::::לאלמוני, אתה מוזמן לדבר איתי על הנושא באופן פרטי, כי לדעתי אתה רואה את הדברים בצורה מאד ראשונית ולא נראה לי שהתפלספת עליהם לעומק.[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]] - [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 07:59, 9 במרץ 2013 (IST)
::::::::לאלמוני, נכון שלגדל נחש או תנין ללא מזון חי שיוכלו לצוד הוא מעשה אכזרי, אבל נשאלת שאלת-תם - למה בכלל לגדל יצורים כאלה? לא הייתי מגדירה נחש או תניןל חיות מחמד, ולדעתי מקומם בטבע, או לכל היותר בגן חיות. ולצפרדעים ייטב בשלולית או בבריכה, שם יצודו להן זבובים בעצמן. ובאשר לתשובתך לבן-נתן, האם היית רוכש זברות בשביל אריה המחמד שתגדל בחצר ביתך? (אגב, בגני חיות מאכילים את חיות הטרף בנתחי בשר, לא מכניסים להם זברה חיה לכלוב).[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:11, 16 במרץ 2013 (IST)
 
== [[אסטרונומיה]] וחגים עבריים ==
איזה חג זה אם רואים את כוכב הלכת אילת השחר בקבוצת דגים בבוקר?
 
איזה חג (לא רק עברי) זה יכול להיות - חצות בישראל רואים ירח מלא גבוהה בשמים (15 מעלות מהזנית)? איפה אפשר למצוא נתונים כאלה? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 20:53, 8 במרץ 2013 (IST)
 
:צריך קצת הגיון, והכרת לוח השנה, [[מישור המילקה]] ו[[גלגל המזלות]].
:[[מזל דגים]] הוא המזל של חודש [[אדר]] (פלוס או מינוס, כי בלוח העברי החודשים זזים יחסית למזלות), מה שאומר שבסביבות חודש זה השמש נמצאת במזל הזה. אם רואים את [[נוגה]] לפנות בוקר, המשמעות היא שהיא מקדימה את השמש. אבל היא לא יכולה להקדים בהרבה, כי תמיד נוגה קרובה יחסית לשמש. לכן השמש עוד לא במזל דגים, אלא באחד המזלות שלפניו. לכן סביר להניח שהחג הוא חנוכה או ט"ו בשבט.
 
:החג השני צריך לחול באמצע החודש העברי, כי [[הלוח העברי]] הוא [[לוח ירחי]]. אבל רוב החגים הם באמת באמצע החודש (סוכות, ט"ו בשבט, פורים, פסח).
:השאלה באיזה מהם הירח נמצא גבוה?
:כשהירח מלא הוא נמצא ממול לשמש. לכו הוא הכי גבוה כשהשמש הכי נמוכה, כלומר כמה שיותר קרוב ל[[יום ההיפוך החורפי]] בסוף דצמבר. מבין החגים שמניתי הכי סביר שזה ט"ו בשבט. אם הוא לא עברי, אז זה יכול להיות חג המולד או ראש השנה האזרחי, אלב זה כבר תלוי באיזו שנה, כי [[הלוח הגרגוריאני]] הוא [[לוח שמשי]] ולא מסונכרן עם הירח. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 21:34, 8 במרץ 2013 (IST)
::כנראה שאלה יותר עמוקה. לא ברור לי מה זה "השמש נמצאת במזל דגים". השמש עושה סיבוב שלם ביום. איך היא יכולה להיות ב"מזל" אחד (ואיך בודקים את זה. הרי כיש שמש לא רואים את הכוכבים)? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 21:50, 8 במרץ 2013 (IST)
:::ניסית להסתכל על הערכים [[מישור המילקה]] ו[[גלגל המזלות]]? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:01, 8 במרץ 2013 (IST)
===שתי הערות:===
א. השנה העברית איננה '''רק''' שנה ירחית. היא שנה ירחית רק ברמת ה[[חודש]] (לכן חודש = יֶרַח).
 
ב. [[ט"ו בשבט]] ו[[פורים]] אינם מתאימים לרשימה אמצע החודש, למרות תאריכיהם, מסיבות שונות. בעיקר, משום שחגים אלה מאוחרים לזמנם של המועדים (תרתי משמע) האחרים להם '''זיקה מקורית לירח מלא''', ממנה התפתחו החגים העבריים הקדומים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 07:24, 10 במרץ 2013 (IST)
=== דברים לא ברורים===
בערך [[מישור המילקה]] כתוב "נראה כי השמש נעה על מישור המילקה בקצב של כמעלה אחת ביום.". זה זה נראה כאילו שהיא מסיימת סיבוב שלם ביום (180 מעלות אם לא מחשיבים את השעות החושך).
עדיין לא ברור לי איך השמש יכולה להימצא במזל כלשהו אם היא נעה לאורך מישור המילקה. בערך [[גלגל המזלות]] כתוב "על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ." אבל אם השמש נעה לאורך המזלות אז כל כמה שעות היא אמור להחליף מזל. [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 22:29, 11 במרץ 2013 (IST)
:מדובר פה על התנועה יחסית לכל הכובים בשמים שהם עושים סיבוב ב 24 מעלות. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 02:41, 12 במרץ 2013 (IST)
 
== האם מחשב מחבור דרך הראוטר או אקסס פויינט? ==
 
יש לי בבית ראוטר אחלחוטי וגם נקודת גישה (אקסס פוינט) שמחובר לראוטר. איך אני בודק האם הנייד שלי מחובר ישירות לראוטר או מחובר דרך האקסס-פוינט? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 13:58, 9 במרץ 2013 (IST)
 
:ב-Windows 7 יש לוח בקרה (Control Panel) -> רשת ואינטרנט (Network and Internet) -> הצג סטטוס רשת (View network status and task) -> הצג מפה מלאה (See full map) או משהו כזה. תבדוק אם זה מציג לך את הנקודת גישה. שים לב שהמפה מציגה ב-[[Tooltip]] את ה-[[כתובת MAC|MAC Address]] ואתה יכול להצליב אותה מול המדבקה שמודבקת בד"כ בתחתית האקסס פוינט והראוטר. אני לא יכול לבדוק את זה בעצמי אז קח את ההצעה בערבון מוגבל. בהצלחה &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki> 17:42, 9 במרץ 2013 (IST)
 
== מה זה כפולה והאם היא ומכפלה זה אותו דבר? ==
תודה. {{אלמ}}
:לא. '''הכפלה''' או '''כפל''' הם ה'''פעולה''', ומכפלה היא התוצאה שלה. '''כפולה''' היא מקרה פרטי של מכפלה - היא '''תוצאה אפשרית''' שלה, שכן היא תוצאה של מכפלת מספר נתון ב'''מספר שלם''' כלשהו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)
::רגע, אני מתבלבל. אני יודע שמכפלה היא פשוט תוצאת כפל, נגיד 5X2=10 ו 10 הוא המכפלה
::למה אתה מתכוון שכפולה היא תוצאה אפשרית? הרי לבעיה מסוימת יש רק פיתרון אחד לא? {{אלמ}}
:::א. ראשית, חתום בסוף פנייתך או תגובתך, כפי שמקובל. מעל התפריט בחלון העריכה יש לך '''כלי חתימה''' פשוט ומובן.
:::ב. שנית, אתה צודק, ותיקנתי את תשובתי הקודמת בהתאם. אני מקווה שהיא ברורה יותר עתה.
:::ג. לגופו של עניין, מכפלה היא תוצאת כפל של שני מספרים '''כלשהם''', לדוגמא: (3.2) כפול (9.13). לעומת זאת, (3.2) כפול (2) או (3) וכן הלאה, נותנים לך תוצאות שהן '''מספר פעמים שלם''' של הגורם המוכפל. לכן ייחדו לו שם, אם כי גם הוא מכפלה לכל דבר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 07:13, 10 במרץ 2013 (IST)
 
== האם בצל ועגבניות משמינים כמו פירות? ==
אם תטגנו בצל ועגבניות הם יהיו מתוקים. היות ויש בהם חומרי קדם לסוכר או שהם מכילים סוכר, הופך אותם למשמינים כמו פירות? {{אלמ}}
:חפש את התשובה בלוח קלוריות. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:47, 9 במרץ 2013 (IST)
::בלוח קלוריות אין בהכרח מענה לשאלת השואל. שאלתו מתייחסת להשפעת תהליך הטיגון ולא לירק כמות שהוא. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:28, 9 במרץ 2013 (IST)
:::הטיגון אינו בורא קלוריות. העגבנייה המטוגנת אולי תיתן רושם מתוק יותר אבל יהיו בה הקלוריות של העגבנייה ושל השמן. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)
::::אם הבנתי נכון השאלה מסתמכת על כך שהסוכר שלנו שהוא דו סוכר גורם להשמנה יותר מאשר רבי סוכר- עמילנים וכו. אם זה אכן נכון הערך הקלורי לא רלוונטי וברור שלא נוסף ערך קלורי מעבר לערכם של הרכיבים, אך במידה והטיגון מפרק את הפחמימות המורכבות לסוכר פשוט זה עלול להיות גורם משפיע לגבי השמנה. [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 17:03, 13 במרץ 2013 (IST)
:::::נכון. אם [[חוק שימור אנרגיה]] הוא שגוי, אזי צלייה מוסיפה קלוריות לאוכל. אלא, שאני נוטה לחשוב שחוק שימור האנרגיה אינו שגוי ושבמולקולה שפורקה לשניים יש פחות אנרגיה מאשר בחומר המוצא שלה. פירוק קשרים כימיים הוא בזבוז אנרגיה ולא אגירת אנרגיה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 23:02, 13 במרץ 2013 (IST)
::::::חוק שימור אנרגיה נכון אך בתזונה לא כל האנרגיה עוברת לגוף וחלק מהקלוריות יוצאות בהפרשות. פחמימה מסוג תאית על פי רוב לא תתרום את ערכה האנגרטי לגוף האדם כמו שהיא מזינה בהמות. יש להתחשב במנגנוני העיכול ולגביהם יש הבדל בין מבנים שונים של מולקלות. למיטב ידיעתי סוכר מתעכל ונכנס למחזור הדם במהירות וביעילות, יותר מרוב המולקולות אחרות. [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 01:13, 16 במרץ 2013 (IST)
 
== העברת מוזיקה מימי 'טרם-הקלטה' ==
 
אני מוזיקאי קטן מאוד ומאוד צנוע. אבל אוהב מוזיקה קלאסית ומאזין מתמיד לקול-המוסיקה.
ושאלתי: איך מגיעים אלינו , בימינו - צלילים , מנגינות, יצירות מוסיקליות – ווקאליות ואינסטרומטליות שמקורן במאות שעברו?
משמיעים בקול המוסיקה יצירות יפהפיות שנוצרו במאה החמש עשרה, השש עשרה .. איך זה?
עד כמה שאני מבין ניתן לשמר קולות וצלילים בשלוש אפשרויות: א. הקלטה. ב. מפה-לאוזן – אם לבתה ובנותיה. מאב לבן, מדור לדור . ג.רישום תווים.
לא היו אמצעי הקלטה בימים ההם , אשר-על-כן – איך עברו אלינו, לימינו צלילי המנגינות???
 
--[[מיוחד:תרומות/85.65.41.81|85.65.41.81]] 08:42, 11 במרץ 2013 (IST)בצלאל אופיר 11.03.13
:שאלת וגם ענית - [[תווים]] [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:33, 11 במרץ 2013 (IST)
::ברור שצלילי המנגינות מן המאות הקודמות לא עברו אלינו ישירות, עד להמצאת ה[[פונוגרף]], וחלק גדול מן המוזיקה מן המאות שהזכרת הלך לאיבוד עם כתבי היד ואפשר רק לשער את קיומו. לגבי מה שנשאר, חלק עבר באמת מפה לאוזן, בעיקר שירי-עם למיניהם, עד שבאו אנשים כמו [[בלה בארטוק]] ו[[זולטאן קודאי]] והקליטו מפי השרים ורשמו בתווים, וחלק נשמר בתווים ומנוגן ומושר מאז ימי הביניים עד ימינו אלא שגם כאן, יש ביצועים מודרניים בכלים בני ימינו ויש ביצועים ב[[כלים אותנטיים]], חלקם עתיקים ממש (כינורות [[סטרדיוואריוס]], [[משפחת אמאטי|אמאטי]] וכו') ואחרים משוחזרים. הביצועים האותנטיים הם הקרובים ביותר לכוונת המלחינים מן המאות הקודמות, ומעבירים אלינו את צלילי המנגינות באופן הדומה ביותר למה שהיו בזמן חיבורם, עד כמה שאפשר לדעת.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:22, 16 במרץ 2013 (IST)
 
== שאלה באסטרונומיה ==
 
אם רואים את מרקורי בצפון מזרח- באיזה תקופה בשנה זה אפשרי? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 15:04, 11 במרץ 2013 (IST)
:http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%97%D7%9E%D7%94. {{אלמ}}
:בעקרון מרקורי קרוב מאוד לשמש. לכן התשובה היא שכשהשמש נמצאת בצפון מזרח, כלומר בקיץ. אבל לא תמיד. זה כבר תלוי מתי ניתן לראות את מרקורי בכלל, ובפרט מתי ניתן לראות אותו לפני הזריחה (כי אז זה דווקא אחרי השקיעה, זה יהיה בצפון מערב). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 14:53, 12 במרץ 2013 (IST)
 
== שאלות בפילוסופיה+מדע ==
# האם נכון ההיגד ש"מדע הוא פרשנות שכלית לתפיסה החושית"?
# האם צבע ואורך גל זה דברים שונים? צבע הוא דבר סובייקטיבי ואורך גל זה דבר פיזיקלי טהור?
# האם זה נכון להגיד שמתמטיקה שייכת לעולם האידאות ולכן היא עניין נפשי ולא '''המציאות'''?
# האם ניתן להטיל ספק בקיום שלי?
# האם אני יכול להטיל בספק את קיום החשיבה שלי?
# האם אני יכול להטיל ספק בקיום ההרגשה שלי? בקיום כאב פיזי או במישוש? [[מיוחד:תרומות/79.183.164.166|79.183.164.166]] 19:49, 11 במרץ 2013 (IST)
 
א.כן, רק שהמדע הוא שיטה אשר הוכיחה עצמה לבחינת הפרשנויות הישירות אשר הן פחות או יותר מקבילות, לפחות בהמון הקשרים, כמו כימיה, או ביולוגיה למשל.
 
ב.כן.
 
ג.המתמטיקה היא גילום של הולגיקה והלוקיה היא תחום פילוסופי, קיימת מחלוקת על לאן לסווג את המתמטיקה אם כי טכנית היא אכן מקצוע פילוסופי-הומאני ומובנה, ואינה משקפת את המציאות האובייקטיבית, כי אם מפשטת אותה.
 
ד.על זה רק אתה תענה
 
ה.אתה יכול לעשות זאת במגוון דרכים - למשל, לבחון את החשיבה מנקודת מבט ביולוגית רדוקציוניסטית-קיצונית, שלא משאירה מקום לפסיכו (או לקוואליה הנפשית).
 
ז.אם אתה מצליח לעשות את זה אז הייתי מוריד בפניך את הכובע אם היה לי אחד ולא הייתי מטיל ספק ברגש שהייתי חווה במעלי הראש עם הורדת הכובע... [[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]] - [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 21:01, 11 במרץ 2013 (IST)
:4)[[תסמונת קוטאר]] --[[מיוחד:תרומות/46.117.105.50|46.117.105.50]] 18:32, 13 במרץ 2013 (IST)
::נתחיל מהסוף. אפשר להטיל ספק בכול דבר. לגבי טיבה של המתמטיקה - היא אכן כלי מחשבתי, שפיתח האדם, כדי לתאר את סביבתו. לגבי הצבע ואורך הגל - צבע הוא כלי מחשבתי מולד (או מולד ברובו) שעוזר לתמצת מידע על אורכי גל הנראים בעין. הצבע אינו זהה לאורך הגל - יש שינויים קלים באורך הגל, שנתפשים אצלנו כשינויים דרמטיים בצבע ויש אחרים שאינם. ולבסוף - גם המדע הוא כלי מחשבתי ושיטת מחקר, שהעיסוק בה נקבע על ידי כללים חשיבתיים. האם הוא פרשנות שכלית למידע חושי? כנראה שכן. כנראה שכל מה שקשור לידיעות ולמחשבה הוא פירוש לתפישה החושית, או לפחות מופעל על ידה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 23:08, 13 במרץ 2013 (IST)
 
:::לפי האתר [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524269,00.html|הזה], הצבע הכחול אינו מופיע בתנ"ך אפילו פעם אחת. גם ביצירות "[[איליאדה]]" ו"[[אודיסיאה]]" לא מופיע הצבע הכחול. כשהומרוס מתאר בהתרגשות את הים, הוא כותב שהוא "נראה כמו יין", ובמקרה אחר "כמו פרח הסיגלית". אותן תופעות בדיוק קיימות בכתבים הודיים עתיקים, בכתבים סיניים, בסאגות האיסלנדיות ובקוראן. אין כחול.
:::לפי המשך המאמר, החוקרים הציעו לבדוק את מושגי הצבעים, ואיך חוות אותם אוכלוסיות פרימיטיביות - קבוצות אתניות מרחבי העולם שהיו מנותקות מהציוויליזציה במשך אלפי שנים. בכל קצוות תבל הילידים סבלו מאותו "פגם". כששאלו את בני שבט הנובי מה צבעה של פקעת צמר כחולה, הם אמרו "שחור". בני שבט ההסו השתמשו באותה מילה לכחול ולירוק. בני הצ'וקצ'י בסיביר הסתפקו בשלושה מונחים בלבד - שחור, לבן ואדום - כדי לתאר כל צבע. כפי שטען גייגר, הצבע שזכה לשם ראשון היה תמיד אדום. ובאף שפה כמעט לא היה מונח בלעדי לצבע הכחול. הראייה שלהם היתה בדיוק כמו שלנו. המקומיים יכולים לזהות את ההבדל בין ירוק לכחול, אבל נראה להם מגוחך לגמרי לבזבז מילה שלמה על מה שנחשב בתרבותם לשני גוונים של אותו צבע. כשריוורס שאל את זקני השבט מה צבע השמים, הם הביטו מעלה בשמי התכלת ואמרו בלי לחשוב פעמיים "שחור". כששאל ילד מקומי למה דומה צבעם של השמים, הילד השווה אותם לצבעם של מים כהים ומלוכלכים.
:::כותב המאמר טוען, שכאשר השפה מרגילה אותנו להתייחס לשני גוונים כצבעים שונים, היא מאמנת אותנו להתייחס אליהם כמושגים שונים, ולמוח להגזים מעט את ההבדלים בין הצבעים האלה. במיוחד באזורי הגבול. בלשנים קוראים לתופעה הזו 'קפיצה קטגוריאלית'. המוח קצת מעוות את הצבע המקורי כדי שיתאים לקטגוריות הנקיות שלו.
:::בסיום המאמר, החוקר מתאר ניסוי שערך: לא אמרתי אפילו פעם אחת לבתי התינוקת מה צבע השמים. בכל פעם ששאלתי אותה מה צבע השמים היא בהתה מעלה במבט מבולבל. רק כשהיתה בת שנתיים הסכימה לענות לי על השאלה לגבי צבע השמים. היא אמרה 'לבן'. עבר עוד חודש עד שקראה לשמים בפעם הראשונה 'כחולים', וגם אז, יום אחד אמרה 'לבן', יום אחר 'כחול'.
 
::::יש סיפור ידוע על [[רמב"ם|הרמב"ם]], ז"ל. הרמב"ם טען, שאי אפשר לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. לעירו של הרמב"ם בא רופא אליל, וטען שהוא יכול לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. הרופא הביא אדם, שטען שהוא עיוור מלידה. הרופא ביצע בו טיפול רפואי כלשהו, והעיוור טען שהוא נרפא מעיוורונו. הרמב"ם הוציא מכיסו מטפחת אדומה, ושאל את העיוור מה הוא מחזיק. העיוור ענה שזאת מטפחת אדומה. הרמב"ם אמר לנוכחים, שאם אדם זה היה עיוור מלידה, אז זאת הפעם הראשונה שהוא רואה משהו בצבע אדום, ולכן, אין אפשרות שהוא ידע את שם הצבע. בכך הוכיח הרמב"ם שהרופא והעיוור שיקרו.
::::השאלה שלי היא לגבי סיפור, שסיפרו לנו בפעולה בתנועת נוער. (לא ברור מהו המסר של הסיפור, אבל לא זאת השאלה.) נערה היתה עיוורת, ל"ע, מגיל צעיר מאוד. תמיד אמרו לנערה שהעיניים שלה יפות, ושהן בצבע כחול כמו השמיים, והיא לא ידעה מה זה. בסוף הסיפור הנערה קיבלה מכה חזקה בראש, ואז ראתה לרגע אחד את השמיים, ואז נפטרה, ל"ע.
::::השאלה שלי היא - האם הנערה הבינה שבמילה "כחול" הכוונה היא לצבע, אם מעולם לא ראתה צבע (לפחות בגילאים שמהם זוכרים ומבינים)? כלומר, למראה של השמיים יש תכונות נוספות, כמו עומק, אינסופיות, גוונים שונים, וכדומה. האם ייתכן שכאשר הנערה ראתה את השמיים, היא חשבה שבמונח "צבע" התכוונו לאחד מאלה, או שמיד בראייה הראשונה היא הבינה מהו צבע? [[מיוחד:תרומות/80.230.4.8|80.230.4.8]] 16:17, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::גם אני אינני מבינה מה המסר בסיפור, אבל אם הנערה האומללה ראתה את השמיים לרגע אחד ואז נפטרה, מי אומר שבכלל הבינה מה היא רואה או הבינה שהיא רואה אחרי שנים של עיוורון? ודאי לא היה לה זמן לפענח את מה שראתה ולהסיק מסקנות מורכבות כל כך. אולי המסר הוא, שאם אתה רואה את האור לאחר חיים בעיוורון ומיד מת, הרי שההתפכחות מן העיוורון באה מאוחר מדי וחבל.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:32, 16 במרץ 2013 (IST)
 
== הרפס ==
האם אוויר יבש יכול לגרום להתפרצות הרפס? האם סינטומיצין יעיל נגד הרפס? {{אלמ}}
:באופן כללי, וירוס ההרפס תוקף את הגוף ומתבטא בעיתות בהן מערכת החיסון של הגוף נמצאת במצב מוחלש. האם אויר יבש מחליש את מערכת החיסון? התשובה לכך מסובכת. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 11:04, 12 במרץ 2013 (IST)
:http://www.clalit.co.il/COMMUNITYSERVER/forums/thread/667918.aspx. {{אלמ}}
 
'''שאלת המשך: האם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?'''
::פגמים בעור יכולים לעודד הדבקות במחלות ואוויר יבש אולי פוגע בעור. סינטומיצין, לא יעיל להרפס אלא לחיידקים. גש אל הרופא וקבל תרופה נגד הרפס. יש כזו.
::לגבי מעבר הרפס מהפה למפשעה של בן הזוג, היה מרצה שאמר, שעם המתירנות המינית הפסיקות להיות לאדם זני הרפס ייחודיים דווקא לשפתיים או דווקא למפשעה. כך שזה כן עובד. לגבי הפה והמפשעה של אותו אדם? זו שאלה של גמישות ואולי לא רק של גמישות. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:57, 13 במרץ 2013 (IST)
:::צריך מרשם בשביל התרופה הזאת? אתה יודע את שמה?
:::ראיתי פרסומת בבתי מרקחת של קופת חולים כללית ובסופר-פארם. גש לאחד מהם ותראה בעצמך. ייתכן שאין צורך במרשם.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:35, 16 במרץ 2013 (IST)
::::תודה שלומית! :)
 
==דוברי הונגרית?==
אני חושד בתעתיק העיברי של השם [[ג'רג' לוקאץ']]. נראה לי נכון יותר לכותבו "גיאורג לוקאץ'". האמנם? [[משתמש:יוצמח|יוצמח]] - [[שיחת משתמש:יוצמח|שיחה]] 01:04, 12 במרץ 2013 (IST)
:בדוק [[ויקיפדיה:בייעוץ לשוני]]. {{אלמ}}
:התעתיק נכון. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 09:19, 12 במרץ 2013 (IST)
::היה לי רופא משפחה הונגרי בשם ג'ורג' (כך קראה לו אשתו. אני קראתי לו דוקטור בשם משפחתו).[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:36, 16 במרץ 2013 (IST)
 
==התנהגות שמירה מוזרה, אם לא תמוהה==
בנסותי, לאחרונה, לבצע שמירה של קובץ ''וורד'' או של שינויים בקובץ כזה, כשעל המחשב (הנייד) שלי מותקנת מערכת הפעלה Windows XP. מה שקורה הוא: א. אני מקבל, לעיתים, את ההודעה הבאה: "''Word cannot give a document the same name as an open document. Type a different name for the doc you want to save''" - '''העניין היא שלא מדובר בקובץ עם שם של קובץ קיים !''', וכנראה שמסיבה זו הוא לא מבצע שמירה, מה שמתבטא בגודל קובץ = 0, כשאני בודק את גודלו ב'תכונות'. תוכן הקובץ קיים ולא הלך לאיבוד, אבל בנסותי לשלוח אותו, אני מקבל התראת קובץ '0'; וגם, שמירה אל דיסק-און-קי תקינה לגמרי. כלומר הבעיה קורית בשמירה אל הדיסק הקשיח עצמו. '''מה קורה פה ? איך מטפלים בבעיה התמוהה והבלתי צפויה הזו ?''' תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:42, 12 במרץ 2013 (IST)
:נסה לשנות שם הקובץ לכזה שלא מכיל סימנים מכל סוג שהוא, רק אותיות ומספרים. לא עזר?, נסה להעתיק תוכן הקובץ למסמך מסוג אחר ואז לשמור (Word-Word), או להעתיק למסמך פשוט, ואז להעתיק בשנית לקובץ וורד ואז לשמור (Word-TXT-Word), משהו חייב לעבוד. [[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]] - [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 08:11, 12 במרץ 2013 (IST)
 
== האל שמח? ==
האם יש בתנ"ך ייחוס רגשות חיוביים לאל? אם לא, מה בנוגע לתלמוד? (או שמושג השמחה שלו הופיע לראשונה בחסידות?)--[[מיוחד:תרומות/46.117.105.50|46.117.105.50]] 11:35, 12 במרץ 2013 (IST)
:וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אֹותָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־ לִבִּ֖י וּבְכָל־ נַפְשִֽׁי׃-ירמיהו. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 12:21, 12 במרץ 2013 (IST)
::מבחינה דתית, האל הוא ישות שונה ועליונה בהשוואה לאדם, ולכן באופן מובנה אין הכרח להבין אותו. גם הבעת "רגשות אנושיים" מצד האל לא דומה בהכרח להבעת רגשות אצל בני אדם. העובדה שהאדם מנסה להבין את האל, נובעת מתבונתו של האדם ומקרבתו לאל. מבחינה חילונית, הנושא הזה כמובן פחות רלוונטי. {{אלמ}}{{ש}}
 
::: רמב"ם, יד החזקה, מדע, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה יב'.<br />
:::"והואיל והדבר כן הוא. <small>(נ.ב. שהאל אינו בעל גוף)</small> כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן. כמו שנאמר יושב בשמים ישחק. כעסוני בהבליהם. כאשר שש ה' וכיוצא בהן. על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר האותי הם מכעיסים. הרי הוא אומר אני ה' לא שניתי. ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה:"--&rlm;'''''<font color="orange">[[משתמש:Meni181818|Meni181818]]</font>''''' <font color="blue"> ✡ </font> '''<font color="orange">[[שיחת משתמש:Meni181818|דבּררת]]</font>''' • ב' בניסן ה'תשע"ג 21:52, 12 במרץ 2013 (IST)
 
== תואר שני בהנדסה/מדע במכללה ==
האם יש מכללות שבהם אפשר לעשות תואר שני בהנדסה או מדע אחרי שיש תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 16:07, 12 במרץ 2013 (IST)
:רק אוניברסיטאות יכולות להעניק [[תואר שני]] בארץ.--[[משתמש:Eitan110|Eitan110]] - [[שיחת משתמש:Eitan110|שיחה]] 18:31, 12 במרץ 2013 (IST)
::בתור תשובה כללית, תשובתך אינה נכונה. אם תעבור על רשימת המכללות בארץ תיווכח לדעת שבחלק מהן יש תוכניות לתואר שני. אכן, לגבי מדעי הטבע, ומדעים מדוייקים בכללם, רק אוניברסיטאות מעניקות תארים גבוהים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:45, 12 במרץ 2013 (IST)
:::אני די בטוח שהמכללה האקדמית תל-אביב יפו מעניקה תואר שני במדעי המחשב. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 09:51, 13 במרץ 2013 (IST)
::::יש מכללות המעניקות תואר שני בהנדסה, למשל [[אורט בראודה]] בהנדסת מערכות, ביוטכנולוגיה, הנדסת תכנה והנדסת תעשייה וניהול. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 00:14, 16 במרץ 2013 (IST)
 
==מנגנוני בקרה באתר ב[[מרשתת]]==
א. באיזה מנגנונים משתמשים כדי לאבטח [[בניית אתרים|אתר]] שנבנה אישית (או בכלל) מפני חדירה לא מורשית, או מפני הורדת חומרים לא מורשית ? (למשל, אתרים הכוללים חומרים שיש בגינם זכויות יוצרים וכיוב') ?
 
ב. כמו כן, למרות שהשאלה דומה לקודמת, או נגזרת ממנה, איזה מנגנונים משמשים לבקרת תשלום בגין הורדת פריט נבחר מהאתר, ואיך מוסדרת הזרמת תשלומים כאלה מול רשויות (רישיון עסק ?) ומול גורמים פיננסיים ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:13, 13 במרץ 2013 (IST)
:א. בדרך כלל אתר אינטרנט מתארח בחברה המספקת שירותי אחסון אתרים, וחלק מהשירות שלה כולל הגנה מפני מזיקים למיניהם. אם מדובר באתר אינטרנט גדול, שלו שרת עצמאי, יש לטפל גם בהגנת האתר. ההאקרים מלמדים שאין זו משימה פשוטה. כיוון שהצגת מידע באינטרנט גורמת להובלתו אל מחשב המשתמש, לא תוכל למנוע לכידה של מידע זה לאחר שהוצג (אם כי תוכל להקשות על כך). אם אתה רוצה להציג מידע למנויים בלבד, תזדקק למנגנון ניהול מנויים.
 
:ב. כמו שניחשת, מכירת באינטרנט (גם אם זו רק מכירה של מידע, ולא חפץ מוחשי) היא עסק, החייב במס ככל עסק אחר. כאשר זו פעילות הדורשת רישוי, יש לקבל את הרישיון המתאים. לקבלת תשלום ניתן להסתייע בחברות האשראי וב-[[Paypal]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 00:10, 16 במרץ 2013 (IST)
 
==בעניין [[ויקיפדיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]==
איפה ניתן לעקוב אחרי התייחסות לבקשות ממפעילים, דוגמת בקשת מחיקה או העברה וכיוב' (כולל התייחסות אליהם, נימוקים, דיונים) ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 04:11, 13 במרץ 2013 (IST)
:[http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&action=history אאל"ט רק כאן]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:00, 13 במרץ 2013 (IST)
 
== פסח ==
מתי עובדים בפסח? תודה רבה. --[[מיוחד:תרומות/82.81.169.65|82.81.169.65]] 08:43, 13 במרץ 2013 (IST)
:החג מתחיל בט"ו בניסן ונחוג בארץ ישראל במשך שבעה ימים. היום הראשון והאחרון של החג הם ימים טובים וחל בהם איסור מלאכה כבשבת, מלבד מלאכות "אוכל נפש" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם חול המועד, ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות. {{אלמ}}
::כמדומני שהשאלה לא הלכתית אלא קשורה לנהלי תעסוקה במדינת ישראל, ימים טובים דינם כשבתות מבחינה חוקית, ערבי חג וחול המועד לפי הידוע לי משתנים על פי נהלי מקום העבודה. [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 16:50, 13 במרץ 2013 (IST)
:::נכון, מטבע הדברים. התשובה שניתנה קודם לא רק שהיא באה מראיה דתית צרה, אלא שאינה רלוונטית. יש את רשות היחיד שזה עניין אחד, ויש את רשות הרבים, על כל הפונקציות הממלכתיות והרשויות הכלולות בה. לגופו של עניין, יש משרדי ממשלה וגופים המקיימים חופשה מרוכזת בימי חוהמ"פ, והדברים מתפרסמים ברשומות, בעיתונות, והיום, כמובן, באתרים הרלוונטיים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2013 (IST)
 
== הרפס ==
 
האם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?
:מהפה למפשעה של בן הזוג? - כן. בקלות. מהפה למפשעה של אותו אדם? רק אם הוא גמיש באופן מיוחד. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)
::לעניות דעתי, לאחר הדבקות, הגוף מייצר נוגדנים להרפס שמונעים הדבקה באזור אחר, כך שסביר שגם גמישות במיוחד לא ידביקו את עצמן בשנית. • <abbr title="הטקסט מנוסח מטעמי נוחות בלשון ♀ ומתייחס לנשים ולגברים כאחת">♀♂</abbr> • [[משתמשת:Cleo|קלאו]] • [[שיחת משתמשת:Cleo|שיחה]] • 22:31, 13 במרץ 2013 (IST)
:::מה קשור גמישות? התכוונתי אם אדם נוגע בפה ואחרי זה בזין.
:::תודה בכל מקרה על התשובות, אקח לתשומת לבי.
::::מידע נוסף ניתן למצוא [http://www.maccabi4u.co.il/3375-he/Maccabi.aspx פה]. &rlm;[[משתמש:Lionster|Lionster]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Lionster|שיחה]] 00:08, 14 במרץ 2013 (IST)
:::::תודה רבה על הלינק! הוא אומר, כמו שחשבתי, שאדם דווקא כן יכול להדביק את עצמו בקלות בלי שום קשר לגמישות.
:::::עדו, אתה יודע את שמה של התרופה והאם צריך מרשם בשבילה?
:::::::שכחתי את השם. גש לרופא. אגב, התרופה היא להפסקת התפרצות המחלה ולא והחלמה מוחלטת ממנה. היא נשארת ומדבקת גם בלא ההתפרצויות. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:17, 15 במרץ 2013 (IST)
 
== שינוי כתובת ip ==
 
רציתי לשאול, האם משתמש יכול לשנות בעצמו את כתובת ה-ip שלו דרך האינטרנט? (תוכנה מסוימת וכדומה).
 
תודה, &rlm;[[משתמש:Lionster|Lionster]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Lionster|שיחה]] 20:20, 13 במרץ 2013 (IST)
:ודאי ודאי, [[Proxy]] לדוגמא, [[משתמש:Nurick|Nurick]] - [[שיחת משתמש:Nurick|שיחה]] 20:26, 13 במרץ 2013 (IST)
:כיוון שזוהי כתובת לוגית, שמוקצית ע"י הספק, ניתן לשנות אותה באמצעות התנתקות מהאינטרנט והתחברות מחדש אלא עם כן סיכמת עם הספק שתהיה לך כתובת סטטית. תלוי במודם, יש מודמים שצריך לנתק מהחשמל כדי להחליף IP ולא תמיד תוחלף הכתובת ע"י ניתוק והתחברות מחדש, כי הספק מקצה לך את הכתובת הראשונה מן המאגר שלו שפנוייה, כך שצריך לחכות מספר דקות לפני ההתחברות. פרוקסי (או לפחות web proxy), מלבד האיטיות שלו לפעמים מזוהה ע"י האתרים והם לא מאפשרים חיבור לאתר באמצעותו, חלק מן המדינויות בוויקיפדיה מונעת שימוש בפרוקסי, אבל ע"י חסימת כתובות שידועות בתור כאלה שנועדו לפרוקסי. פרוקסי גם פחות מאובטח, כי המידע עובר דרך מישהו אחר, ואף אחד לא מונע ממנו מלתעד את כל המידע שעובר דרכו, בעיקר סיסמאות, אלא עם כן נעשה שימוש בהצפנת SSL. ניתן לקרוא על זה בערך [[התקפת אדם באמצע]]. [[משתמש:Galzigler| (¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:20, 21 במרץ 2013 (IST)
 
== מחפש תמונת פאזה אחת ==
 
איך קוראים לתמונת פאזה של 2 ע"ע מרוכבים ואחד ממשי כשלכולם החלק הממשי הוא שלילי? רצוי הפניה למקור באנגלית שמטפל בסיווג של תמונת הפאזה במקרים האלא (ולא של 2 ע"ע). [[מיוחד:תרומות/109.65.173.160|109.65.173.160]] 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)
 
== כיצד ניצח [[מוטי מלכה]] את [[ליאור קצב]] בבחירות, אם שניהם התמודדו מטעם הליכוד? ==
 
זה מעניין אותי גם כשלעצמו וגם מתוך צורך לבדוק את הערכים העוסקים באישים אלה. האם באמת, בשנת 2003, הליכוד הריץ שני מועמדים שונים לראשות עיריית קריית מלאכי?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:23, 13 במרץ 2013(IST)
 
/search?q=cache:oAoBgFS7t6IJ:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2809182,00.html%2B%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%A7%D7%A6%D7%91&hl=de&client=firefox-a&rls=com.ubuntu%3Aen-US%3Aunofficial&ct=clnk--הוא לא התמודד מטעם הליכוד. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 15:36, 14 במרץ 2013 (IST)
::נחום צודק. בכל מקרה, מבחינה תיאורטית מפלגה רשאית לתמוך בשתי רשימות מקומיות במערכת בחירות (יש לתמיכה כזו משמעות במימון מפלגות ונושאים נוספים). זה נדיר, אבל יש לזה תקדימים שאושרו בבית המשפט. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; 15:44, 14 במרץ 2013 (IST)
 
אני לא מכירה את המקרה הזה ספציפית, אבל יש מצבים שמועמד אחד הוא אכן המועמד הרשמי של המיפלגה ואילו מועמד אחר רק מציג את עצמו ככזה [[משתמש:Tamarnet|Tamarnet]] - [[שיחת משתמש:Tamarnet|שיחה]] 15:55, 16 במרץ 2013 (IST)
 
 
===הכיצד הצליח [[משה גושן]] להיות ראש עיריית קריית מוצקין וקריית מלאכי בו זמנית?===
או שמה נפלה טעות בערך [[קריית מלאכי]]? או שמה היו שני משה גושן ועל אחד מהם חסר ערך?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:52, 13 במרץ 2013 (IST)
:בערך קריית מלאכי היה צריך להיות חיים גושן. תיקנתי. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; 15:52, 14 במרץ 2013 (IST)
 
== איך עושים במדיה ויקי את הקוביה הזו של כתיבת שאלה ==
{{הועבר|ל=ויקיפדיה:דלפק ייעוץ}}
 
== למה כיסאות מחשב עולים כה יקר בארץ? ==
 
נכנסתי לסניף בשפיים של רשת ידועה של כלי משרד, ונדהמתי מהמחירים לרובם המוחלט של הכיסאות, שלא היו מתוחכמים במיוחד. המחירים היו בערך 800-1200 ש"ח. השאלות שלי הן למה זה כה יקר? והאם מייצרים כיסאות משרדיים בארץ? (הרי רוב מה שראיתי מיוצר בסין), והשאלה השלישית: האם ייתכן שזה היה זול יותר אם היו מייצרים אותם בארץ? תודה על המידע. [[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]] - [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 14:48, 15 במרץ 2013 (IST)
:כנראה נכנסת לרשת יקרנית במיוחד או כזו שמחזיקה רק כסאות מנהלים מן הסוג המפואר ביותר. באופיס דיפו ובהום סנטר יש כיסאות מחשב טובים ונוחים במחירים שבין 150 ל-700 ש"ח, ככל הזכור לי.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 00:40, 16 במרץ 2013 (IST)
 
== דיוטי פרי בחזרה ==
 
שלום. למה אי אפשר לעבור בדיוטי פרי כשחוזרים מחו"ל? תודה מראש לעונים[[מיוחד:תרומות/109.66.0.15|109.66.0.15]] 18:54, 15 במרץ 2013 (IST)
:כי כדי להכניס לארץ מוצרים ללא מכס חייבים להיות לפחות 48 שעות בחו"ל. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 20:33, 15 במרץ 2013 (IST)
::השאלה הנכונה היא: למה אפשר לעבור בדיוטי פרי כשיוצאים לחו"ל? מדוע דמם של היוצאים לחו"ל אדום יותר, ומצדיק מתן הקלת מס? לתופעה זו אין צידוק מוסרי, אלא מניע פונקציונלי: בחו"ל תוכל לקנות מוצרים במיסוי נוח מאשר בארץ (ללא מכס, למשל, אם תקנה את המוצר בארץ ייצורו), ולכן עדיף שתקנה אותם אצלנו, כדי שאנו נרוויח משהו. מניע זה מתבטל כשחוזרים מחו"ל, ולכן אין צורך להעניק הקלת מס זו לחוזרים מחו"ל. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 23:53, 15 במרץ 2013 (IST)
 
== קפה בבית הדר? ==
מישהו יודע אולי מה היה שמו של בית הקפה הנראה בתמונה ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Beit_Hadar_Tel_Aviv_1946.jpg זו], בקומת קרקע בצד שמאל? {{אנונימי}}
 
== סרט תיעודי צרפתי על ישראל ==
 
אני זוכר שב-2006 ראיתי (נדמה לי בערוץ HISTORY) סרט דוקומנטרי ישן, מתחילת שנות ה-70 על החברה הישראלית. הסרט היה בצרפתית, היה מאוד ארוך והוצגו בו קבוצות שונות בחברה הישראלית - חרדים ירושלמים, עולים חדשים, קיבוצניקים, צעירים מעדות המזרח שדיברו על קיפוח, ועוד. כמו כן בסרט הרחיבו בנושא של העיר דימונה (שהייתה אז חדשה יחסית) ועל הקשיים של תושבי העיר. מישהו יודע באיזה סרט מדובר ואיך אפשר למצוא אותו? [[משתמש:Fade to Black|Fade to Black]] - [[שיחת משתמש:Fade to Black|שיחה]] 14:41, 16 במרץ 2013 (IST)
:אולי [http://www.youtube.com/watch?v=i504g0cR7ug זה]?--[[משתמש:Eitan110|Eitan110]] - [[שיחת משתמש:Eitan110|שיחה]] 10:52, 17 במרץ 2013 (IST)
::לא, לא זה... ההוא היה משנת 72 בערך והיו בו הרבה מונולוגים וראיונות של תושבי הארץ ממגזרים שונים. ממש התמקדו שם בחיי היומיום של התושבים. למשל היה שם זוג עולים חדשים מברית המועצות שהתיישבו בערד. מאוד מעניין אותי לראות שוב את הסרט אבל אני לא יודע את השם ואיך למצוא אותו. [[משתמש:Fade to Black|Fade to Black]] - [[שיחת משתמש:Fade to Black|שיחה]] 11:15, 17 במרץ 2013 (IST)
:::כנראה [[:en:Pourquoi Israël|Pourquoi Israël]] (למה ישראל). מתאים ללנצמן לערוך הרבה ריאיונות. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד]]</small> • ו' בניסן ה'תשע"ג • 13:36, 17 במרץ 2013 (IST)
::::כן, זה זה, תודה. אבל אני לא מצליח למצוא אותו באינטרנט, למעט קטעים בודדים. [[משתמש:Fade to Black|Fade to Black]] - [[שיחת משתמש:Fade to Black|שיחה]] 14:04, 17 במרץ 2013 (IST)