אברהם שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q4829421
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גוני
שורה 15:
ב-[[1935]] נשא לאשה את גינה פרוידנברג; הפרש השנים בין השניים היה גדול, ובני הזוג לא היו מאושרים.{{הערה|יגר, דיוקנו, עמ' 84.}} לזוג נולד בן אחד, יצחק. ב-[[1950]] [[ירידה מארץ ישראל|ירדה]] גינה [[הגירה לארצות הברית|לארצות הברית]] עם בנם, ושרון נותר ערירי בירושלים. את רוב ימיו בילה בספרייה הלאומית, מראהו החיצוני מוזנח והוא נדמה כתימהוני ומוזר.{{הערה|יגר, דיוקנו עמ' 79.}}
 
שרון עסק רבות בנושאי העם היהודי תפקידו ומצבו, ענייני התנועה הציונית, [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל]]. הכיוון שאליו הטיף היה [[עבודה עברית]] (לעבודה ערבית קרא בלעג "[[עבודה זרה]]") והגשמה בפועל של החזון הציוני. הוא גילה סימפטיה לקו ה[[רדיקליות|רדיקלי]] של [[בית"ר]] ומאוחר יותר של ה[[לח"י]], והשתתף ב"משמרות עבודה עברית" שניצבו בשערי [[פרדס]]ים ומנעו כניסת פועלי ערבים. עם זאת, לא היה חבר מפלגה כלשהי ואף הגדיר עצמו כ"אנטי-מפלגתי". הוא תקף במאמריו ובמכתביו אנשי ציבור מכל גווניגוני הקשת הפוליטית אך תמך והטיף לתמיכה ב[[דוד בן-גוריון]] כמגשים הציונות. למרות הקו המשתלח, הקנאי וקיצוני במאמריו, התקבלו כתביו בברכה גם בקרב מי שהתנגדו לקו אותו ייצג. כך סייע לו עורך "[[דבר (עיתון)|דבר]]", [[ברל כצנלסון]], שהדפיס כמה ממאמריו וסייע בהדפסת חוברות. [[דב סדן]] ביקש לכתוב עליו [[מונוגרפיה]] ו[[מנחם אוסישקין]] פרסם מאמרי תמיכה בו.
 
מאז שעלה לישראל לא עזב אותה. בסוף ימיו ביקש לנסוע לבקר את בנו בארצות הברית, אך בשל מחסור כספי לא יכל לממש את תוכניתו.