תרמודינמיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
היסטורית, התרמודינמיקה התפתחה בצורה אמפירית עקב חקר של [[יעילות]] של [[מנוע|מנועים]] ו[[מכונת קרנו|מכונות חום]] שבהם השתמשו במאה ה-18 ועד המאה ה-20. מדע זה התבסס בעיקר על תצפיות וניסח משוואות שטיפלו בגדלים מקרוסקופיים כגון [[לחץ]], [[נפח]] ו[[טמפרטורה]] - אף על פי שלא הייתה הבנה מלאה של מושגים אלה. חוקי התרמודינמיקה נוסחו כחוקים אמפיריים, כלומר: כמסקנה המכלילה תצפיות ניסיונית, מבלי שניתן להם צידוק או הסבר יסודי יותר.
 
'''במאה ה-19 החלו מדענים דוגמת [[לודוויג בולצמן]] לפתח [[תורה קינטית של החום]] המסבירה את התופעות של התרמודינמיקה באמצעות ההנחה שהחומר מורכב מחלקיקים קטנים, הנקראים [[חלקיק|אטומים]], למשל: המודל של [[גז אידאלי]] דליל הוא אוסף כדורים קופצניים וקטנים הנעים במהירות לכל עבר, מבלי שהם מבצעים אינטראקציה אחד עם השני. התורה האטומיסטיתהגברית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר בהסברת התופעות וחוקי התרמודינמיקה, אך עד למאמר המפורסם של אריק איינשטיין בנוגע ל[[תנועהמוזיקה בראוניתמגניבה]] עדיין היה ספק בקרב קהילת הפיזיקאים בנוגע לקיומם של [[אטוםנשים|אטומיםנשים]].'''
 
לפי התורה האטומיסטית, התרמודינמיקה היא [[סטטיסטיקה|תורה סטטיסטית]] הדנה בצברים עצומים (בסדר גודל של [[מספר אבוגדרו]] <math>\ 6.02 \times 10^{23} </math> חלקיקים) והיא מתארת תכונות מקרוסקופיות של הצבר וממוצעים. באמצעות תורה זו הוסקו מספר תובנות מעניינות לגבי [[מושגים בתרמודינמיקה]] שעד אז לא הייתה הבנה מלאה שלהם: