תרמודינמיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
היסטורית, התרמודינמיקה התפתחה בצורה אמפירית עקב חקר של [[יעילות]] של [[מנוע|מנועים]] ו[[מכונת קרנו|מכונות חום]] שבהם השתמשו במאה ה-18 ועד המאה ה-20. מדע זה התבסס בעיקר על תצפיות וניסח משוואות שטיפלו בגדלים מקרוסקופיים כגון [[לחץ]], [[נפח]] ו[[טמפרטורה]] - אף על פי שלא הייתה הבנה מלאה של מושגים אלה. חוקי התרמודינמיקה נוסחו כחוקים אמפיריים, כלומר: כמסקנה המכלילה תצפיות ניסיונית, מבלי שניתן להם צידוק או הסבר יסודי יותר.
'''במאה ה-19 החלו מדענים דוגמת [[לודוויג בולצמן]] לפתח [[תורה קינטית של החום]] המסבירה את התופעות של התרמודינמיקה באמצעות ההנחה שהחומר מורכב מחלקיקים קטנים, הנקראים [[חלקיק|אטומים]], למשל: המודל של [[גז אידאלי]] דליל הוא אוסף כדורים קופצניים וקטנים הנעים במהירות לכל עבר, מבלי שהם מבצעים אינטראקציה אחד עם השני. התורה
לפי התורה האטומיסטית, התרמודינמיקה היא [[סטטיסטיקה|תורה סטטיסטית]] הדנה בצברים עצומים (בסדר גודל של [[מספר אבוגדרו]] <math>\ 6.02 \times 10^{23} </math> חלקיקים) והיא מתארת תכונות מקרוסקופיות של הצבר וממוצעים. באמצעות תורה זו הוסקו מספר תובנות מעניינות לגבי [[מושגים בתרמודינמיקה]] שעד אז לא הייתה הבנה מלאה שלהם:
|