סוגי מרד – הבדלי גרסאות

'''מרד פרו-אקטיבי''': מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש. מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגות תלמידים שובבים היוצאים כנגד דמות הסמכות בכיתה (המחנכת) על-מנת להשיג חוויות מרגשות או תשומת לב, לדוגמאלדוגמה: תלמידים אשר אינם נענים לדרישה לשבת בשקט בשיעור וממשיכים לבדר את הכיתה בבדיחות.

:מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[פרומתאוס]] אשר בגד ב[[זאוס]], וגנב מה[[אולימפוס]] את אש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) והעביר אותה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (מתוך הנחה שכאשר לבני אדם יהיה את הידע והתבונה הם יצאו כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו לטובת בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי (נקשר אל [[צוק]] ו[[כבד]]ו נאכל שוב ושוב על- ידי עורבים).

*'''מרד פנטסטי''' (Fantastic rebellion) – מרד מסוג זה מגלם את הנטייה לדמיין או לתכנן תגובה מרדנית בעתיד הרחוק או כאשר האדם ישיג את המשאבים הנחוצים לפעולה. מרד מסוג זה מקבל ביטוי בביטויים מרדניים של ילדים קטנים, כגון: "אם היה לי גפרור הייתי שורף את בית-הספר", "כשאני אהיה גדול, אעשה מה שאני רוצה ולא מה שאימאשאמא ואבא אומרים" וכדומה. מרד זה נשאר בגדר פנטזיה ולא מתקיים במציאות.

:דוגמאדוגמה למרד מסוג זה הינו [[המרד באסטוריאס]]. במרד זה, שאורגן על- ידי סוציאליסטים ואנרכיסטים במחוז אסטוריאס שב[[ספרד]] ב[[אוקטובר]] [[1934]]. המרד פרץ כתגובה למינוים של שלושה שרים מהימין לממשלת ספרד. המרד דוכא על ידי חיילים בפיקודו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]].

:דוגמאדוגמה למרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של תלמידי תיכון "דרכא" בלוד, אשר יצאו ל"מרד הטייץ". התלמידים אשר סרבוסירבו לדרישות ההנהלה החדשה, התפרעו בביה"ס, החלו להפר את הסדר הקיים וסרבווסירבו להיענות לדרישות החדשות.{{הערה|http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4277223,00.html}}

כמו- כן, במחקר של בוקובזה, נבדק הקשר בין סוג המרד המדווח לבין דפוס הורות (דפוס זה מתייחס להוריו של המשיב). משתנה דפוס ההורות נבחן על- ידי שני מאפיינים: רמת הדרישות של ההורים (demendingness) ורמת הפיקוח שלהם (monitoring). כל חמשת הסוגים (מרד מתריס, מרד טלי, מרד הדוניסטי, מרד אנרכיסטי ומרד פנטסטי) נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדרישות של ההורים. זאת בניגוד לתוצאות הקשר בין סוגי המרד השונים לבין רמת הפיקוח ההורי, שיצאו כולן לא מובהקות.

במחקר נוסף, בוקובזה ביקש לחקור את הקשר בין מרדנות וסוגיה השונים, לבין גיבוש זהות והתנהגויות סיכון (risk-taking behavior) בגילאי ההתבגרות. לשם בחינת שלב גיבוש הזהות בו נמצא המתבגר, השתמש בוקובזה בסולם Extended Objective Measure of Ego Identity Status{{הערה|Extended Objective Measure of Ego Identity Status (EOM-EIS; Bennion & Adams, 1986)}}: סולם זה עושה שימוש בתיאוריהבתאוריה של ג'יימס מארסיה (James Marcia) לגיבוש הזהות. תיאוריהתאוריה זו עוסקת באופן מעשי ויישומי במחקר מושגיו של אריקסון ובפרט על מושג הזהות. מארסיה מצא כי ישנם ארבעה סגנונות זהות שונים המתבססים על שני קריטריונים: מחויבות וחקירה. אופן גיבוש הזהות, לפי מארסיה, נקבע לפי שני הקריטריונים: האם ערך הפרט חקירה (חווה משבר) והאם הצליח הפרט לקבל על עצמו מחויבות. ארבעת סגנונות הזהות הם: פיזור זהות (Diffusion), פורקלוז'ר (סגירות - Forecloser), מורטוריום (Moratorium) והשגת זהות (identity achieved) ( {{הערה| ( Marcia, 1966 מתוך: פלום 1995 - מתוך פלום, ח. (1995). מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים. אבן יהודה: רכס, 145-123.}}). בוקובזה מצא, שאכן ישנו קשר בין סוגי המרד השונים לבין גיבוש הזהות של המתבגר והפגנת התנהגויות מסוכנות: