ברנרדינו מולינרי – הבדלי גרסאות

בדצמבר 1947, עם פרוץ קרבות מלחמת השחרור, הגיע מולינרי לתל אביב, שם ניצח על בכורת הפואמה הכוראוגרפית "יציאת מצרים" (Exodus) מאת [[יוסף טל]] עם התזמורת הפילהרמונית הא"י.

מולינארי היה ידוע בשל עיבודיו למוזיקה סימפונית איטלקית כיצירות [[מונטוורדי]] ו[[ויואלדי]]. הוא גם עיבד את "אי האושר" של [[דביסי]] לתזמורת, באישור המלחין. אך היה נושא לביקורת על יכולת ניצוחו, במיוחד מצד [[ארתורו טוסקניני]]. יש הטוענים כי מולינרי הוא זה אשר עיבד / תיזמר את [[התקווה]] וכי זכה לשבחים רבים - בין היתר של מאסטרו [[לאונרד ברנשטיין]]. אחרים טוענים שמולינרי רק ערך שינויים "קוסמטיים" בתיזמור אותו ערך [[מלקולם סרג'נט]]<ref>רכטמן מרדכי, מי באמת עיבד את "התקווה", מוסיקה 1 (1987), ע' 23-24</ref>

 

<!-- טוסקניני מצוטט כמי שכתב במכתב פרטי: "ברנרדינו המסכן שלנו, המתגאה בבעלות על שתי [[אשך|ביצים]] גדולות וקשוחות, הוא בעצם הקורבן של אבריו המוצנעים האלו, בגלל שהדם, היוצא ממוחו וזורם למטה, משאיר את האינטליגנציה שלו במצב מאוד אנמי". [http://www.binbooks.com/books/photo/i/l/40F96AD091]. --גם אם הציטוט נכון, הוא גס ובלתי נחוץ, מה גם שהלינק אינו פועל ולכן לא ניתן לאשש... -->

<div style="direction: ltr;">

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="…I sat behind [my] harp, glanced at the most intricate harp part I had ever encountered, and looked with heavily beating heart at the conductor, Bernardino Molinari, a fine, experienced maestro. He must have sensed how I felt, for he gave me every single cue and somehow helped me to get through the first movement without any noticeable mishap…"}}

 

</div>