חסידות וישניצא – הבדלי גרסאות

אחריו שימש בנו רבי אריה לייבוש מאפטא. היה חתן רבי חיים מאיר מ[[חסידות רדושיץ|פינטשוב]]. שימש ברבנות בספאקוב ובבוסק-טרנוב. אחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו באפטא. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[בודפשט]] ובשנת [[תרע"ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. נקבר ב[[הר הזיתים]]. שלושת בניו שימשו כאדמו"רים:

*רבי ישכר בער מאונגוואר נולד בשנת [[תרמ"ב]]{{הערה|[http://horabis.blogspot.com/2007/10/blog-post_6795.html רבנים שניספו בשואה]. לפי אלפסי נולד ב[[תרמ"ח]], אך לא מסתבר לפי דבריו שבשנת [[תרס"א]] כבר כיהן כאדמו"ר ודיין.}}. היה חתנו של רבי אברהם שלום מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]]. בשנת [[תרס"א]] התמנה לאדמו"ר ו[[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[אונגוואר]]. נרצח בשואה ב[[אושוויץ]]. בנו הראשון רבי ברוך אברהם שימש בחיי אביו כאדמו"ר. היה חתן רבי אליעזר ליפא זילברמן רב בראצפרט. נרצח בשואה. בנו השני רבי יחזקאל שרגא ניצל מהשואה ועלה לארץ בשנת [[תר"ח]]. בשנת [[תשי"ד]] הוסיף לשמו את שם משפחת סבו הלברשטאם ומילא את מקום דודו רבי מנחם מנדל מסטרופקוב. ילדיו האחרים של רבי ישכר בער היו רבי יוסף זכריה שנרצח בשואה וחתנו רבי נחמיה הורוביץ נכדו של רבי אברהם יעקב רב בפרוויזנא.

*רבי משה שלמה מ[[טרנוב]], שימש בחי אביו כאדמו"ר. נפטר בחיי אביו.