הטבח בטבריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין חשיבות
שורה 6:
בתקופה הקודמת להתקפה, [[ההגנה]] בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה ל[[ים הכנרת]] תהיה קשה ביותר. כוחות [[פלוגות הלילה]] של [[אורד וינגייט]] היו עסוקות בפעולות ב[[גליל התחתון]], וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי אינפורמציה מסולפת שסופקה לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה.
 
עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בין ההרוגים היה הרב מתתיהו יעקב וינברג, בנו של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]], לימים האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]]. [[בית הכנסת]] הועלה באש ושָ‏מָ‏שו נרצח ליד [[ספר תורה|ספר התורה]]. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני [[נוטרים]] שחשו לעזרת השכונה נתקלו ב[[מארב]] ונהרגו.
 
ליד היישוב [[מצפה (יישוב)|מצפה]] נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.