חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←החסידות בארץ ישראל: לא הוא |
←החסידות בארץ ישראל: הרחבהעל תפקידיהם |
||
שורה 24:
בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת [[תרל"ג]] ([[1873]]) כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות ל[[ארץ ישראל]], להשתקע ב[[טבריה]] ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק הארי של החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה ב[[טבריה]] ואף רב העיר, הרב [[משה קלירס]] היה חסיד סלונים.
ראשי החסידות בטבריה בדור הראשון היו תלמידי רבי [[משה מקוברין]], הרב הערש מיכל (ממונה על [[כולל רייסין]] במינוי רבי [[משה מקוברין]]), הרב אליעזר הכהן רוזובסקי (ר'
לאחר הקמת [[ישיבת בית אברהם]] החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. ב[[שנות ה-60]] עבר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.
| |||