רישום כלי טיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:Vans.rv-7.g-kels.arp.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מטוס מדגם ואנס RV-7 הרשום בבריטניה]]
'''רישום כלי טיס''' או '''מספר זנב''' הוא שילוב של אותיות ומספרים ייחודיים המוטבעים על כל כלי טיס אזרחי בדומה ל[[לוחית רישוי]] ב[[כלי רכב]], ומשמש לצורכי זיהוי רשמי. על פי [[אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית]], כל כלי הטיס חייבים להיות רשומים ברשות תעופה לאומית, וחייבים לשאת עליהם את ההוכחה לרישום זה באמצעות מסמך משפטי הנקרא תעודת רישום. רוב המדינות דורשות שיהיהשתהיה במטוס לוחית חסינת אש ועליה רישום המטוס, לצורכי זיהוי במקרה של התרסקות.
 
הרישום מורכב מקידומת של המדינה בה רשום כלי הטיס (לדוגמה ב[[ישראל]] '''4X''') ולאחריה מספר אותיות או מספרים הייחודיים לכלי הטיס. על פי רוב מופיע הרישום על המרכב האחורי קרוב לזנב, ולעתים על הזנב עצמו.
שורה 8:
 
== סטנדרטים בינלאומיים ==
השימוש הראשון ברישום מטוסים היה מבוסס על [[אות קריאה]] ברשת [[רדיו]], רישומים אלו הוקצו בוועידה בינלאומית שהתקיימה ב[[לונדון]] ב[[אפריל]] [[1913]]. למרות שההקצאות הראשוניות לא היו במיוחדמיוחדות למטוסים אלא לכל משתמש ברדיו, בוועידה שהתקיימה ב[[פריז]] בשנת [[1919]], הוקצו רישומים במיוחד לכלי טיס מבוססים על אותות הקריאה שנקבעו ב-1913.
 
בשנת [[1927]] החליטה וועידת [[איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי]] שהתקיימה ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] להקצות תדרים שונים לתחנות נייחות, לרדיו ימי, לרדיו במטוסים, לחובבי רדיו ולשידורים ניסיוניים, הקצאות אלו הן הבסיס לרישום הקיים כיום.