מרוץ סמכויות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
שורה 1:
'''מירוץ סמכויות''' הוא מונח [[משפטים|משפטי]] המתאר מצב בו סכסוך בין שני בעלי דין יכול להידון בפני שני מוסדות שיפוט שונים ויש לבעלי הדין תחושה שהתוצאה תהיה תלויה במוסד שידון בסכסוך. במצב זה, נהוג שהמוסד הראשון אליו מובאת התביעה לדון בסכסוך הוא שידון בו ועל כן יש לבעלי הדין אינטרס למהר ולהגיש תביעה במוסד הנראה להם עדיף מבחינתם. ב[[ישראל]] מתייחס "מרוץ הסמכויות" בעיקר לתביעות בין בני זוג, בעיקר סביב [[גירושים]], היכולים להידון בפני [[בית משפט לענייני משפחה]] על פי החוק האזרחי או בפני [[בית דין רבני]] על פי ה[[הלכה]].
==רקע: הסמכויות==
בישראל קיימות שתי ערכאות העוסקות במקביל בעניינים המרכזיים של הגירושים: [[דמי מזונות]], רכוש, ו[[משמורת]] ילדים. הגירושים עצמם נידונים אך ורק בפני בית הדין הרבני ובעניין זה אין מרוץ סמכויות.
* [[בית הדין הרבני]] – הפועל על פי [[המשפט העברי]], ומסתמך על ה[[הלכה]] היהודית.
* [[בית המשפט לענייני משפחה]] – הפועל על פי חוקי המשפט הישראלי ומסתמך על [[ספר החוקים]] ופסיקות מנחות של [[בית המשפט העליון]].
שורה 18:
==הלכת מירוץ הסמכויות==
המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן
למרות שההכרעה ב"מרוץ הסמכויות" הוא לרוב על פי מבחן הזמן, כאשר הגשת התביעה המוקדמת לא היתה כנה היא מאבדת את עדיפותה. לבירור כנות כריכת תביעת ממון לתביעת גירושין בבית הדין נקבע מבחן משולש הכוללת דיון בשאלות:
# האם תביעת הגירושין שהוגשה כנה?
# האם נעשתה כריכה כדין?
# האם הכריכה עצמה כנה?
אם התשובה לאחת השאלות היא שלילית, לא תינתן עדיפות לתביעה המוקדמת בבית הדין <ref>[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08], סעיף 11</ref>.
[[בית הדין הרבני הגדול]] קבע שמבחן הכנות חל גם על תביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה באותה מידה. אולם בג"ץ חלק על כך והבדיל בין כנות כריכת תביעה בבית הדין לכנות הגשת התביעה עצמה בבית המשפט. עם זאת קבע בג"ץ שבמקרה של המצאה מאוחרת של כתב התביעה לידי בעל הדין באופן המעיד על חוסר תום לב, יש מקום לתת את הסמכות לבית הדין למרות שהתביעה בבית המשפט לענייני משפחה היתה מוקדמת יותר <ref>[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08]</ref>.
עוד קובעים הכללים המנחים כי כל אחת מהערכאות, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – יכולים להחליט אם הערכאה בה הם דנים יש לה סמכות שיפוט או שהסמכות תועבר לערכאה האחרת. אין זה אומר שההחלטה מחייבת באופן גורף את הערכאה השנייה, אך צריכים להיות נימוקים חריגים במיוחד אשר יצדיקו החלטה של ערכאה אחת המנוגדת להחלטת האחרת.
| |||