אברהם עקביה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה לשונית קלה |
זוטא |
||
שורה 4:
עקביה נולד ב[[פולין]] בשנת [[1916]]. בהיותו ילד התייתם מאביו, ומשפחתו עלתה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[חיפה]] בשנת [[1925]].
עקביה למד ב[[בית הספר הריאלי בחיפה]], ובמקביל התגייס לשורות [[ההגנה]] עוד בשנת [[1933]]. בשנת [[1934]] החל לימודי [[הנדסה אזרחית]] ב[[הטכניון|טכניון]]. במסגרת תפקידו בהגנה עסק בתרגום מסמכים באנגלית. כן שימש עורך בהוצאת "לנוטר" שתרגמה ספרי הדרכה בנושאים צבאיים בסוף [[שנות ה-30]]{{הערה|{{מעריב||חיילינו - כבלשנים|1950/09/18|00203}}}}.
בשנת [[1938]] החל לשרת לצידו של [[אורד וינגייט]] במסגרת [[פלוגות הלילה המיוחדות]]. ב-[[1940]] נקרא לשרת לצידו של וינגייט, במסגרת הצבא הבריטי, ב[[המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה|מערכה במזרח אפריקה]]. הוא שירת כעוזרו האישי של וינגייט בעת הלחימה ב[[סודאן]], [[אתיופיה]] ו[[אריתריאה]]. לאחר סיום המערכה במזרח אפריקה, המשיך עקביה בשירות, ולאחר הקמת [[הבריגדה היהודית]] הצטרף לשורותיה. ב-[[1946]] השתחרר בדרגת מייג'ור (מקביל ל[[דרגות צה"ל#רב סרן|רב סרן בצה"ל]]).
שורה 12:
עקביה פרסם מספר ספרים הנוגעים לניסיונו לצד וינגייט בלחימה, וביניהם הספר "עם וינגייט בחבש" שהתפרסם עוד בתקופת המלחמה, בשנת [[1944]] וזכה להקדמה של [[דוד הכהן]]. כן פרסם ספרים העוסקים בנושאים רבים נוספים. בין היתר היה מחברו של ה[[מילון]] הראשון למונחי צבא בשפה ה[[עברית]], ובו חידושים רבים, כגון המילה "דו"ח" ונטיותיה כפועל.{{הערה|{{מעריב||חיילינו - כבלשנים|1950/09/18|00203}}}} בשנת [[2007]] קיבל את "אות הנשיא" של [[אוניברסיטת חיפה]] כהערכה לפועלו.
בנו של עקביה, [[אורי מיכאל עקביה|אורי מיכאל]], נפל במהלך [[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|הקרבות ברמת הגולן]] ביומה הראשון של [[מלחמת יום הכיפורים]]. הוא שירת כמפקד פלוגת טנקים בגדוד 74 של [[חטיבה 188]] ולחם באזור כודנה בדרום הגולן. עבור לחימתו ופיקודו בקרב בו נהרג, הוענק לו [[עיטור המופת]].
==ספריו==
| |||