גבעת חיים איחוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
|אתר אינטרנט=http://www.ghi.org.il|
}}
'''גבעת חיים (איחוד)''' הוא [[קיבוץ]] ב[[עמק חפר]] ליד [[חדרה]], הנמצא בתחומי ה[[מועצה אזורית עמק חפר|מועצה האזורית עמק חפר]]. הקיבוץ נושא את שמו של [[חיים ארלוזורוב]], המזכיר המדיני של [[הסוכנות היהודית]], שנרצח בשנת [[1933]] בחוף ימה של [[תל אביב]]. קיבוץ גבעת חיים איחוד נמצא צפונית לקיבוץ [[גבעת חיים מאוחד]].
 
==היסטוריה==
הקיבוץ הוקם בשנת [[1952]] בעקבות [[הפילוג בקיבוץ המאוחד|הפילוג שחל בתנועת הקיבוץ המאוחד]] בשנים [[1951]] - [[1952]]. הפילוג ארע על רקע מחלוקות אידאולוגיות. הקיבוץ הוותיק נקרא גבעת חיים מאוחד והקיבוץ החדש נקרא: גבעת חיים איחוד. הגרעין המייסד של הקיבוץ הורכב מחברים שפרשו מהקיבוץ הוותיק (חברי [[מפא"י]] ו[[הבלתי מפלגתיים]]) וחברי מפא"י מקיבוץ [[כפר סאלד]]. אליהם נוספו משפחות בודדות מהקיבוצים [[יגור]] ו[[גליל ים]] ו[[מעוז חיים]].
מייסדי הקיבוץ היו רובם חניכי תנועות נוער [[ציונות|ציוניות]] בעיקר ממרכזמ[[מרכז אירופה]], שעלו לארץ ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. אליהם נוספו במשך השנים [[עולה חדש|עולים חדשים]], ניצולי שואה, בוגרי חברות נוער, נקלטים '[[מן העיר אל הכפר]]' ועוד.
 
חברי הקיבוץ החדש הקימו על הקרקע השוממה צריפים ומהר מאד גם בתי קרקע נמוכים, שתלו גינות, נטעו מטעים ושדות, והקימו ענפי שירות שונים כמו [[מכבסה]], [[חדר אוכל]], מחסן בגדים, מבני ציבור ועוד...
המשק החקלאי התבסס על פרדס גדול, גידולי שדה, רפת, לול (שהפך יותר מאוחר להודייה), ומטעים.
המפעל לעיבוד ירקות ופירות "[[גת גבעת חיים]]", הידוע ב[[מותג]] "פריגת", הוקם בקיבוץ עוד לפני פילוגו, ולאחר הפילוג המשיך להיות שייך לשני הקיבוצים בצורה משותפת. יותר מאוחר הוקם מפעל נוסף - מג"ח.
בקיבוץ הוקם בית ספר לחינוךל[[חינוך מיוחד]] שהיום נקרא על שם מייסדו בנימין שפריר - "שפרירים".
 
לפי האידיאולוגיה הקיבוצית השיוויונית כל חבר קיבל את אותו סכום כסף ([[תקציב]]) והייתה קופה משותפת לכולם. ילדי הקיבוץ מיום הולדתם לנו בבתי הילדים -[[לינה משותפת]]. חינוך לעבודה היה ערך חינוכי חשוב. לשם כך הוקם משק הילדים (משק בית הספר) בו עבדו ילדים מכיתה ו' עד כיתה ט' בענפי חי ובענפי שדה.
 
בשנות החמישים נדרשו חברי הקיבוץ להחליט על אופן קבלת [[הסכם השילומים|השילומים מגרמניה]]. בגבעת חיים איחוד החליטו שהחברים כולם מוסרים את הכספים לקופה הכללית והם ישמשו בעיקר למטרות [[תרבות]] ורווחהו[[רווחה]].
נושאי החברה והתרבות קיבלו דגש רב בחיי הקיבוץ, וכבר בתחילת דרכו הוקם אולם 'בית וינה' מכספי השילומים ומכספי תרומות של קהילת יהודי וינה שרצו להנציח את גורל הקהילה היהודית שנספתה בשואה, בקיבוץ שרבים מחבריו היו יוצאי הקהילה.
בקיבוץ הוקם בשנת 1975 "[[בית טרזין]]" - מוסד מחקר ומוזיאוןו[[מוזיאון]] לזכרם של אלה שניספו ב[[שואה]] בגטוב[[גטו טרייזנשטאטטרזיינשטט]] שבצשב[[צ'כיה]]. חלק מהגרעין המייסד של בית טרזין הם חברי גבעת חיים איחוד ששמו להם למטרה לתת יד ושם לחברים ולבני המשפחה שלא שרדו.
חלק מהגרעין המייסד של בית טרזין הם חברי גבעת חיים איחוד ששמו להם למטרה לתת יד ושם לחברים ולבני המשפחה שלא שרדו.
 
ענפי [[ספורט]] שונים שיגשגו בקיבוץ ובחלקם, כמו בשחייהב[[שחייה]] ובכדורמיםוב[[כדורמים]] הגיעו להישגים מרשימים ואף אולימפיים. קבוצת [[כדורמים|כדור המים]] של הקיבוץ, [[הפועל גבעת חיים]], הייתה אלופת המדינה במשך למעלה מ-20 שנה. סניף [[הפועל]] היה משותף לשני הקיבוצים.
 
בקיבוץ פעל במשך שנים חוג ציירים מקומי שערך תערוכות במועדון החבר. הצייר [[ידיד רובין]] היה בן גבעת חיים איחוד. ציוריו נותנים ביטוי לנוף הקיבוץ ולשדותיו.
שורה 38 ⟵ 37:
במקביל להנהלת הקהילה קיימת מועצה חברתית-כלכלית בת 35 חברים הנבחרת מכלל חברי הקיבוץ. יושב ראש המועצה הוא אחד מבעלי התפקידים העיקריים שנבחרים על ידי כלל החברים יחד עם מנהל הקהילה ויו"ר הקהילה.
 
הקיבוץ מקיים מערכת חינוך מינקות (פעוטונים וגנים) ועד סיום גיל בית הספר ([[חינוך בלתי פורמלי]]), המיועדת לכל ילדי היישוב, וקולטת גם ילדים מהסביבה. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי ספר אזורים: יסודי- "משג"ב" בקיבוץ עצמו, חטיבת בינים ותיכון "מעין[[מעיין-שחר]]" בעיןב[[עין החורש]].
כמו כן פועל בקיבוץ בית ספר למבוגרים "חברותא" בשיתוף המועצה האזורית עמק חפר.
 
מערכת הבריאות המקומית מלווה את תושבי הקיבוץ מרגע לידתם ועד יומם האחרון על ידי צוות בריאות וסיעודו[[סיעוד]] הנעזר במרפאה מקומית, וישנו גם בית סיעודי-נווה נועם, ומרכז תעסוקה לקשישיםל[[קשישים]] המכונה סביום.
 
בשנים האחרונות עבר הקיבוץ שינויים גדולים ו[[הפרטה]] מוחלטת של כל המערכות.
שורה 59 ⟵ 58:
מול המועדון עומד 'בית וינה' וביניהם רחבה מרוצפת המשמשת גם להתכנסויות בערבי קיץ. את המבנה הפתוח מכל צדדיו תכננו האדריכלים [[יצחק ישר]] ו[[דן איתן]] (שתכננו גם את [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. החנוכה הרשמית של המבנה הגדול נערכה בשנת 1966. האולם שימש במשך השנים לקונצרטים, מופעים, אירועים, הקרנת סרטים ומסיבות.
===[[בית טרזין]]===
באותו קומפלקס ממוקם בית טרזין שהמבנה המרכזי שלו, בעל 12 הצלעות הוא שיחזור של עיר המבצר [[טרזין]]. בריצפתריצפת המבנה ישנומעוטרת פסיפסבפסיפס המתאר את תוכנית העיר שהפכה לגטו.
===חדר אוכל===
חדר האוכל עבר מספר גילגולים. המבנה הראשון היה צריף שבדי ענקי. בשנת 1978 נחנך חדר האוכל החדש שעומד באותו מקום. עם המבנה החדש גם שונתה שיטת הגשת האוכל מהגשה לשולחן להגשה עצמית. במשך שנים רבות הוגש בחדר האוכל מזון מן המטבח המקומי לארוחות בוקר, צהריים וערב. עם השנים ועם ההפרטה בוטלו ארוחות הבוקר והערב וכעת ארוחות הצהריים מוגשות בתשלום. חדר האוכל היווה מרכז חברתי לאורך שנים רבות ובתקופה אחרונה התעוררו סימני שאלה לגבי מקומו בקיבוץ והמשך דרכו.
===מזכירות===
במקור היה גם הוא מבנה צריף, ובשנת 1982 נבנה מבנה הקבע שבו שוכנים עד היום משרדי המזכירות וההנהלה וגם הארכיון שלארכיון הקיבוץ.