יהדות אירופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2918095
שורה 86:
חלק מהיהודים מצאו לעצמם קשרים בחצרות השליטים השונים ויצרו את מעמד [[יהודי החצר]].
 
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] החלה [[תנועת ההשכלה]] להתפשט במערב ומרכז אירופה וגם בקרב יהודיה. התוצאה הייתה חילון הולך וגובר. מבין יהודי אשכנז שנטשו את חומות הגטו יצאו אנשי הגות ומדע מפורסמים. [[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] ושוויון זכויות בארצות המערב היטיבו מאוד את חיי היהודים, אבל גם הביאו איתם [[התבוללות]] רבה.
 
במקביל עלתה [[תנועת החסידות]] בפולין.
שורה 94:
התנאים הקשים והרצון להיטמע בחברה הכללית הביאו להתנצרות של עשרות אלפי יהודים ולנישואי תערובת של רבים אחרים במהלך המאה ה-19, יחד עם זאת, במהלך המאה ה-19 עלה אחוז היהודים באירופה מכלל האוכלוסייה, למרות גידול אוכלוסייה כללי באירופה. במהלך המאה ה-19 עלה מספר היהודים באירופה מ-2 מיליון ל-7 מיליון<ref>ש. אטינגר '''תולדות עם ישראל בעת החדשה''' הוצאת דביר תשכ"ט, עמ' 76</ref>. חלק מההסבר נובע מתמותת תינוקות נמוכה יותר אצל יהודים, חלק מאורך החיים הממוצע הגבוהה יותר אצל יהודים בגלל שמירה על היגיינה וטיפול מסור בחולים.
 
במהלך המאה ה-19 היו גלי נדידה של יהודים בתוך אירופה, וכן הגירה מחוץ לה - בעיקר לארצות הברית. בסוף המאה ה-19 היו ברוסיה כ-4 מיליון יהודים, בקיסרות האוסטרו הונגרית כמיליון וחצי יהודים, בגרמניה כ-550,000 (שלושתשלוש אוכלוסיות אלו כוללות את יהודי פולין המחולקת). וכמיליון נוספים בשאר הארצות.
 
מצבם של היהודים במערב התגלה כבטוח פחות מאשר נטו היהודים להאמין. [[פרשת דרייפוס]] העלתה תחושה זו בקרב [[יהדות צרפת]], ותרמה להתגבשות הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] אצל [[תיאודור הרצל]]. יהודי [[גרמניה]] נותרו שאננים ואף האמינו שאירוע כמו פרשת דרייפוס אינו יכול לפקוד אותם, אולם ארבעים שנה לאחריה, משעלתה [[המפלגה הנאצית]] לשלטון, החל גל רדיפות קשה ששיאו המחריד, חסר התקדים בתולדות עם ישראל, היה [[השואה]].